זמן
יש להוסיף לדף זה את הערך: זֻמַּן.
זְמַןעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זמן |
| הגייה* | zman |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | נ"י: זְמַן־; ר׳ זְמַנִּים, נ"ר זְמַנֵּי־ |
- מימד פיסיקלי עליו מתפתחים אירועים באופן רציף וסדרתי.
- הזמן אינו עוצר לעולם.
- חלוף הזמן משפיע על כולם.
- הזמן חולף ואין להשיבו.
- מידת זמן (1) בשימוש.
- ערך מספרי או כללי למשך דבר.
- שלושת הזמנים הטובים ביותר בתחרות נשלחים לאיגוד הבינלאומי.
- תעד את הזמן שלוקח למחשב בכל ריצה.
- הרגע המתאים או המיועד למשהו, עת, מועד.
- תקופה.
- "בזמן האחרון, קצת קשה לי להגיע" (בזמן האחרון, עידן עמדי)
- (ישיבות) סמסטר; תקופת לימודים.
- ”זֶה-לִּי זְמַנִּים שְׁמוֹנָה, / אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת, / לֹא פָקַדְתִּי אֶת-נָוִי [...]“ (תקות עני, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בישיבות ההסדר שלושה זמנים בשנה: זמן אלול, זמן חורף וזמן קיץ.
- (הלכה) ברכת "שהחיינו"; ברכה הנאמרת על דבר מה חדש, ובחלק מן המועדים. נוסחתה: "ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
- ”אמר ר' יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח“ (בבלי, מסכת סוכה – דף מז, עמוד א)
גיזרוןעריכה
- מופיעה לראשונה בתנ"ך בספרים המאוחרים, ככל הנראה שאולה משפה אחרת, אך הגיזרון אינו ברור: יש הטוענים שמקורה במילה בפרסית-עתיקה zrvan ("תקופה"),[1] או במילה jamān ("דבר שהולך")[2], ראו גם קדם-פרסית: גֲ'מַנַא (jamānā) אך יש הטוענים שהסבר זה מפוקפק[3] התיבה מצויה גם באכדית simānu (לא ברורה אם נשאלה מפרסית או להיפך) , ומשם ארמית מקראית זְמָן (מקור ישיר המילה העברית), ערבית زَمَن זַמַן, ארמית סורית ܙܰܒܢܳܐ זָבנַא.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- בתנ"ך, המילה מופיעה לפעמים בקמץ (זְמָן), למשל: ”וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן“ (נחמיה ב, פסוק ו), ובארמית: ”וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ“ (דניאל ב, פסוק טז). עם זאת, נראה שצורות אלו יוצאות דופן (צורת הפסק או צורה מיוחדת לארמית), וצורתה של המילה בעברית היא בפתח.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: זמן |
 ציטוטים בוויקיציטוט: זמן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זמן |
סימוכיןעריכה
- ↑ מילון Brown-Driver-Briggs, מספר סטרונג [2166]
- ↑ ת' עילם־גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, על פרק ט' פסוק כ"ז.
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he
זִמֵּןעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זימן |
| שורש וגזרה | ז־מ־ן |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): קבע זמן לפעולה. יחד והפריש דבר לשימוש בזמן מאוחד.
- {{צט/משנה מסכת ביצה פרק א זמן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורים|ביצה|
- ”מי שזמן אצלו אורחים“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ה, משנה ז)
- הפקיד זימן את המוזמנים המכובדים לפגישה בשעה שלוש.
- (יהדות) אמר ברכה על המזון יחד עם אחרים בהתיחדות וקביעות ברך כאחד.
- ”נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם; עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין, עַד כַּזַּיִת.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ז, משנה ב)