מועד

לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד.

מוֹעֵד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מועד
הגייה*	moed
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ע־ד
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻

1. זמן מוגדר. עיתוי.

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
   • ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
   • ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)

2. [יהדות] חג.

   • ”מוֹעֲדֵּי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי“ (ויקרא כג, פסוק ב)
   • ”אין נושאין נשים במועד“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה ז)

3. [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
4. לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.

   • ”לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה“ (שמות ל, פסוק לו)

גיזרון

• השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.

צירופים

• מועדי הים
• בית מועד לכל חי
• עוד חזון למועד
• מבעוד מועד
• חול המועד(2)
• אוהל מועד(4)

נגזרות

• מועדון (4)
• מועדי

מילים נרדפות

• זמן (1)
• עת (1)
• חג (2)

תרגום

• אנגלית: occasion‏‏‏‏

ראו גם

• עונה
• נועד
• מוּעָדָה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מועדים

מוּעָד א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ו־ד
דרך תצורה	משקל מֻקְטָל
נטיות	נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת

1. לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.

   • ”שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.“ (משלי כה, פסוק יט)
   • ”הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק א, משנה ד)

גיזרון

• מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)

צירופים

• שור מועד

נגזרות

• מועדות

מילים נרדפות

• מותרה

ניגודים

• תם

מוּעָד ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ע־ד
דרך תצורה	משקל מֻקְטָל
נטיות	נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת

1. לשון המקרא מזומן

   • ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)

2. מכוון

   • אן מועדות פניך?

גיזרון

• מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.

מידע נוסף

• המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.

צירופים

• פנים מועדות

מילים נרדפות

• מיועד

ראו גם

• נועד