עוד

יש להוסיף לדף זה את הערך: עִוֵּד.

עוֹדעריכה

הוספה על דבר קודם. בנוסף
- "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו, וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ" (בראשית לז ה).
- "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה" (שמות יא א).
- הילדים הקטנים ביקשו עוד אוכל.
עד עתה, עד לרגע זה.
- "וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ" (בראשית כט ז).
- "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם" (התקווה).

במשנה מופיעה צורת הרבים: ”עַדְוַיִם“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ז, משנה ב).
השלילה "לא עוד" (כאשר "עוד במשמעות (1) לעיל) משמעה: אין הוספה או המשך לקודם. למשל, "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד לט) או "וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים וַתֹּאמֶר אֶל בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵין עוֹד כֶּלִי וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן" (מלכים ב ד ו). לעומת זאת, המילה "יותר" משמשת להשוואה, גם במשפטי שלילה. למשל: "אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם" (כתובות נב ב). כך, המשפט ראובן לא יבוא יותר אל העיר אינו תקני, ויש לומר ראובן לא יבוא עוד אל העיר.