| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
עד
|
| הגייה* |
׳ad
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ו־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קַל
|
| נטיות |
|
- נצח,תקופה שאין לה סוף.
- ”בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי-עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים“ (ישעיהו כו, פסוק ד)
- ”שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ; עַד־עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ה)
- ”יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא-תֵבֹשׁוּ וְלֹא-תִכָּלְמוּ עַד-עוֹלְמֵי עַד“ (ישעיהו מה, פסוק יז)
- מקבילה בערבית غد (עַ'ד) – מחר.
מילים נרדפות
עריכה
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
עד
|
| הגייה* |
׳ad
|
| חלק דיבר |
מילת יחס
|
| מין |
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מילה המתארת תנאי או מצב לסיום של תהליך המתרחש בזמן או במרחב.
- ”וְלֹא נֶעְדַּר-לָהֶם מִן-הַקָּטֹן וְעַד-הַגָּדוֹל וְעַד-בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל-אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
- המורה המשיך להסביר לתלמיד עד שהוא הבין.
- נסעתי באופניים ללא הפסקה מתל אביב ועד חיפה.
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
עד
|
| הגייה* |
׳ed
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ו־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ עֵדִים
|
- מי שהיה נוכח בהתרחשות כלשהי, ושמסתמכים על דבריו על מנת לאשש מידע קיים או להסיק מידע חדש.
- ”לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל-פִּי עֵד אֶחָד“ (דברים יז, פסוק ו)
- מן עוד 'שוב, בפעם נוספת', כמו השורש ע-ו-ד מהמשע המקורי 'לחזור על, עשה עוד פעם', להעיד: העֵד, שמעיד, חוזר על דברים שראה, עושה עוד פעם מה שראה[1].
