שבת
שַׁבָּתעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shabat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה בעיקר, גם זכר |
שורש | שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו |
- לשון המקרא היום השביעי בשבוע.
- לשון המקרא כל יום בו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.
- לשון המקרא שנת שמיטה.
- לשון חז"ל שבוע ימים.
- ”כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ו)
- ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה א)
- שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.
גיזרוןעריכה
- אכדית בהגיית שָׁבָּתֻ: (šabattu) הוא היום בו נראה הירח במילואו, כלומר החמישה־עשר בחודש ירחי .בתרבות המסופוטמית 'שָׁבָּתֻ' מתואר כיום הרגעת הלב (של אלוהות), כנראה על ידי טקסי פיוס.[1]. במצרית: shab-t – "תפילה יומית", "נדר".[2]
- ש-ב-ת, שָׁבַת. וזאת על פי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו. על כן נחשב יום קדוש ואות ברית בין בני ישראל והקב"ה.
- לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: ”שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע“ (ישעיהו נו, פסוק ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך. אך יש גישה שהתואר בזכר מתייחס ליום.
- בהשראת ברכת 'צפרא טבא' הארמית, חידש מנדלי מו"ס 'ערבה טבא' וגם 'שבתא טבא', וזאת בהתאם לרוח הצירוף היידישאי 'גוטה שאבעס'.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: sabato
- אינדונזית: Sabtu
- אירית: Satharn, Sabóid
- אנגלית: Sabbath, Saturday
- אספרנטו: sabato
- ארמנית: շաբաթ (תעתיק: šabatʿ)
- גרוזינית: შაბათი (תעתיק: šabati)
- גרמנית: Samstag
- הודית: शनिवार (תעתיק: śanivār)
- הולנדית: zaterdag, sabbat
- הונגרית: Szombat
- וייטנאמית: thứ Bảy
- טגלית: Sabado
- טורקית: cumartesi
- יוונית: Σάββατο (תעתיק: Sávvato)
- יפנית: 土曜 (תעתיק: doyō)
- כורדית: şemî
- לטינית: diēs Saturnī, sabbatum
- מלאית: Sabtu
- נורווגית: lørdag
- סווהילית: Jumamosi
- ספרדית: sábado
- ערבית: السبت (תעתיק: אַ־סַּבְת)
- פולנית: sobota
- פורטוגלית: sábado
- פינית: lauantai, sapatti
- פרסית: شنبه (תעתיק: שׁנבה)
- צ'כית: sobota
- צרפתית: samedi
- קוריאנית: 토요일 (תעתיק: toyoil)
- רומנית: sâmbătă
- רוסית: суббота (תעתיק: subbóta)
- שוודית: lördag
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שבת |
סימוכיןעריכה
- ↑ Hamilton, The Book of Genesis, chapters 1-17, 1990
- ↑ E.A. Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920. vol. 2, p. 725
חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה (יום תרועה) | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים | יום השואה |
ימי השבוע
השורש שׁבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שָׁבַתעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
שורש וגזרה | שׁ־ב־ת, שלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בטל ממלאכה.
- חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
- עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
השורש שׁבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֶׁבֶת אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם־פעולה |
מין | |
שורש | י־שׁ־ב |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם |
צירופיםעריכה
השורש ישׁב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֶׁבֶת בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם מופשט |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם |
- (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.
צירופיםעריכה
ראו גםעריכה
שֶׁבֶת געריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבת |
הגייה* | shevet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר ונקבה |
שורש | שׁ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ שְׁבָתוֹת |
- לשון חז"ל צמח תבלין חד שנתי ממשפחת הסוככיים, בעל פרחים צהובים ועלים רכים ודקים מאוד כחוטים. ידוע בשם העממי "שמיר" ולו מין יחיד: "שֶבֶת רֵיחָנִי" (Anethum graveolens).
- ”וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ב)
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ה)
- ”הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ג, משנה ד)
גיזרוןעריכה
- המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: شِبِتّ (שִׁבִּתּ).
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: aneto
- אנגלית: dill
- אספרנטו: aneto
- גרוזינית: კამა (תעתיק: ḳama)
- גרמנית: Dill
- הודית: सोआ (תעתיק: so'ā)
- הולנדית: dille
- הונגרית: kapor
- וייטנמית: thìa là
- טורקית: dereotu
- יוונית: άνηθος (תעתיק: ánithos)
- יפנית: 姫茴香 (תעתיק: hime-uikyō)
- ספרדית: eneldo
- ערבית: شبت (תעתיק: שִׁבִתּ)
- פולנית: koper
- פורטוגלית: endro
- פרסית: شوید (תעתיק: שֶׁוִיד)
- צ'כית: kopr
- צרפתית: aneth
- קוראנית: 딜 (תעתיק: dil)
- רומנית: mărar
- רוסית: укроп (תעתיק: ukróp)
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שבת ריחני |
טקסונומיה בוויקימינים: Anethum graveolens |