הושענא רבה

הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (רַבָּא)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הושענא רבה
הגייה* hosha׳na raba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ש־ע; ר־ב־ב
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. היום השביעי של חג הסוכות.
    • בהושענא רבה חובטים את הערבות.

גיזרוןעריכה

  • ביום זה מצוטט במידה רבה הפסוק: ”אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא.“ (תהלים קיח, פסוק כה) הצירוף נהגה כמילה אחת: הוֹשַׁע־נָא.
  • בלשון התלמוד ופזורת בני דודינו (מצד האם) התימנים שַׁענָה, שַׁעְנוֹת הן לולבי-סוכות או שלושת המינים האגודים בלולב, ומוסר בן יהודה שבימי בית שני הלולב ובפרט הערבה קְרּויִין היו - 'הושענה'.בלשון געז - הושֶֹאנא hosenna - ሆሳዕና, במשמעות - "(כָּפּוֹת) דקלים של יום ראשון" . ובערבית - שאענין شعانين היא מילה מִין תּוֹך הצירוף הערבי אַחַדֻ שוּעֲאְּנִנָא أحد الشعانين הוא יום ראשון של הדקלים כחג נוצרי. ובפי מוסלמי תימן 'שענינא' הם אתרוגי-נענוע קטנים (להבדיל מן הגדולים שנועדו למאכל) התיבה היתה נפוצה עד שבעבר היה אדם שואל חברו 'שְׁעְַננְְתְּ' ? בהוראת - "הַנִעַנַתּ כבר לולב"? במדרש גדול מסופר על רבי יהודה ביר אלעאי שעברה לידו כלה בו בשעה שהוא מרביץ שיעור תורה ואז החל הוא לשענן בלולבו עד שעברה הכלה מלפניו [1].

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הושענא רבה


  1. (𐤀𐤓𐤍 𐤊𐤄𐤍 𐤋𐤔𐤋𐤈𐤅𐤍)