חנכה
חֲנֻכָּה א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חנוכה |
הגייה* | khanuka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־נ־ך |
דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
נטיות | ר׳ חֲנֻכּוֹת; חֲנֻכַּת־, ר׳ חֲנֻכּוֹת־ |
- הכרזה במעמד חגיגי על פתיחתו או השמשתו של מקום. נעשית לפעמים באופן סמלי על־ידי גזירת סרט.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ“ (במדבר ז, פסוק יא)
- ”וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת“ (נחמיה יב, פסוק כז)
- ”והלא עד מלאת שנים עשר יום לא נגמרה חנכת המזבח“ (במדבר רבה, פרשה יד, סימן יב)
- ”ויכל אלהים את כל מלאכתו אשר עשה, וישב על כסאו, לחוג חג חנוכת שמים וארץ“ (מעשה בראשית, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”שבתי חשבתי אולי סעודה של מצוָה הם סועדים, סעודת סיום מקרא או משנה או גמרא, סעודת הבאת ספר תורה חדש להיכל, סעודת חנוכת בית המדרש או בית הכנסת“ (שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- נכחתי בטקס חנוכת מסילת הרכבת החדשה.
- הוזמנו לחנוכת הבית של שכנינו.
גיזרון
עריכה- שם נגזר מהפועל חנך
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: inauguration, dedication
ראו גם
עריכההערת שימוש
עריכה- באמצעי התקשורת משתמשים לעתים במילה "השקה" כמילה נרדפת לחנכה במובן זה לתיאור האירוע (למשל "השקת מבנה או מקום"), אף על פי שהשקה, למרות הדמיון הרב שבין שני האירועים, איננה הכרזה חגיגית על פתיחה מבנה או מקום חדש.
חֲנֻכָּה ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חנוכה |
הגייה* | khanuka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־נ־ך |
דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
נטיות |
- חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו, לזכר ניצחונם של החשמונאים את היוונים בשנת 165 לפני הספירה וחנוכתו (ראו לעיל) של בית המקדש. בחג נהוג להדליק חנוכייה, לאכול סופגניות ולביבות וכן לשחק בסביבון.
- ”לַכּל מַפְסִיקִין, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפוּרִים, בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ג, משנה ד)
- ”ורמינהי: אוכלין בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים“ (בבלי, מסכת פסחים – דף נג, עמוד א)
- ”עכשיו אורח יקר אתה לי, מזומן אצלי לשחוק קרטיסים ולסעודה של חנוכה עם שאר חברינו הנכבדים“ (מאי חנוכה, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- ”ולא היה שמן זית בעזרה רק ליום אחד, ויתן ה' בו ברכה, והיה הולך ודולק שמונה ימים. הלא המה ימי חנוכה ליהודים!“ (מימי בית שני, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- בחנוכה הקודם לא יצא לי לאכול סופגניות, בחנוכה הזה אני מתכוון להתפטם כמו שצריך.
- ההכנות לקראת חנוכה החלו זמן רב לפני החג.
- תלמידי מערכת החינוך זוכים לחופשת חנוכה ארוכה.
גיזרון
עריכה- התפתחות מושאלת מחֲנֻכָּה לזכר חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, כמתואר בספר מקבים א'. ישנם מדרשים לפיהם מקור השם בתאריך בו נסתימה מלחמת החשמונאים נגד היוונים: חָנוּ כ"ה, אך הם בגדר אטימולוגיה עממית.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חנוכה |
ציטוטים בוויקיציטוט: חנוכה |
טקסט בוויקיטקסט: חנוכה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנוכה |
חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה (יום תרועה) | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים | יום השואה |