פֶּסַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פסח
הגייה* pesach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ס־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּסָחִים; פֶּסַח־, ר׳ פִּסְחֵי־
 
שולחן ערוך לסדר פסח
  1. לשון המקרא קרבן שהוקרב בזמן בית המקדש בארבעה עשר בניסן אחר חצות היום ונאכל בליל חמישה עשר בניסן.
    • ”וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם“ (דברים טז, פסוק ב)
    • ”כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהוֹרִים וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל-בְּנֵי הַגּוֹלָה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם.“ (עזרא ו, פסוק כ)
  2. חג יהודי המהווה אחד משלוש הרגלים וחל מהחמישה־עשר עד העשרים ואחד בניסן לזכר יציאת מצרים. במשך החג על היהודים להימנע מאכילת חמץ ולאכול מצות במקום זאת. במקרא הכוונה בעיקר ליום קודם -י"ד בניסן- מחצות.
    • ”כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה.“ (מלכים א׳ כג, פסוק כב)
    • ”בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח, חָג – שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל“ (יחזקאל מה, פסוק כא)
    • אז איפה אתם עושים את הפסח השנה? שוב אצל הדודה?
  3. שם פרטי לזכר

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • משמעות 2. קיים הבדל בין לשון המקרא שבדרך כלל הכוונה ליום י"ד בניסן (יום קודם לחג) שהוא יום שחיטת קרבן הפסח. ובלשון חז"ל הכוונה ליום ט"ו בניסן יחד עם ששת הימים שאחריו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פסח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסח

פָּסַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פסח
שורש וגזרה פ־ס־חגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [מליצה] (פסח על) דילג, עבר אצל מקום כלשהו מבלי לגעת בו.
  2. בהשאלה (1): לא ביצע פעולה מסוימת מתוך סדרה של פעולות.
    • ”וְעָבַר יְהוָה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וּפָסַח יְהוָה עַל הַפֶּתַח“ (שמות יב, פסוק כג)
    • כשהמורה אמרה לי לעבור על התרגילים שוב, פסחתי על אלה שפתרתי נכון.
    • בגלל מחסור בזמן, החלטנו לקצר את התהליך ולפסוח על כמה שלבים.
  3. הציל, הגן, המליט.
    • ”כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט“ (ישעיהו לא, פסוק ה)
    • "ר' ישמעאל אומר... אלא בשכר מצוה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר "ופסחתי עליכם"; אין פסיחה אלא חייס [או: חסות], שנאמר "כצפרים עפות כן יגן יי' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט" (יש' לא, ה)" (מכילתא על שמות יב יג)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש פסח

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ
נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ
הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ

הערהעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

פִּסֵּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיסח
הגייה* piseach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ס־ח
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ פִּסְּחִים (במקרא: פִּסְחִים); נ׳ פִּסַּחַת, נ"ר פִּסְּחוֹת
  1. בעל מום ברגליו, צולע.
    • ”כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב - אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ“ (ויקרא כא, פסוק יח)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל-כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ח)
    • ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
    • ”עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי.“ (איוב כט, פסוק טו)

גיזרוןעריכה

  • מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עיוור, אילם, קיטע). השורש הוא פ־ס־ח שעניינו דילוג, משום שאדם צולע נראה כמדלג.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: lame‏‏‏‏
  • ערבית: أعرج‏‏‏‏

ראו גםעריכה