עור
עוֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עור |
הגייה* | or |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ עוֹרוֹת; עוֹר־, ר׳ עוֹרוֹת־ |
- השכבה החיצונית שעוטפת את גופם של בעלי חיים.
- בהשאלה: עור (1) מעובד המשמש לייצור מוצרים, יריעות, בגדים, נעליים ועוד.
- ”וַיַּעַשׂ יהוה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם“ (בראשית ג, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו“ (מלכים ב׳ א, פסוק ח)
גזרון
עריכה- מצוי במצרית בהגיית אֲעוֹ (ꜣꜥw) בהוראת תיק עשוי עור.
צירופים
עריכה- הפך את עורו
- היהפוך כושי עורו?
- זאב בעור כבש
- נמלט בעור שניו
- עור התוף
- עור ועצמות
- עור של פיל
- מעיל עור
- מחלת עור
- קרם עור וגידים
- קפץ מתוך עורו
- עור ברוז
- עור סבתא[דרושה הבהרה]
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עור |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עור |
עִוֵּר א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עיוור |
הגייה* | iver |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ו־ר ב |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | ר׳ עִוְרִים; נ׳ עִוֶּרֶת, נ"ר עִוְרוֹת |
- שאינו רואה.
- ”וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶיךָ...“ (דברים כח, פסוק כט)
- ”אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ה)
- ”[...] הוא נעשה עיוור בשתי עיניו. עיניו החולות מעודו התקלקלו יותר ויותר בשנים האחרונות מטלטולו התדירי, וסוף סוף לקו בעיוורון, והעולם חָשַׁך בעדו“ (הקבצן העיוור, מאת אליהו מידניק, בפרויקט בן יהודה)
- בוצעו מחקרים רבים על תפיסת העולם של ילדים עיוורים מלידה.
- בהשאלה: שמתעלם מהמתרחש סביבו ומהעובדות, אינו תופש אותם או אינו מודע אליהם.
- ההלך המשיך לצעוד בלילה משום שהיה עיוור לסכנות שבדרך.
גזרון
עריכהסעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עיוורון |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיוורים |
עִוֵּר ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עיוור |
שורש וגזרה | ע־ו־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- פגע בעיניים או בעצב הראייה, גרם שאחר לא יראה.
- אור השמש עלול לעוור.
- ”וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר“ (מלכים ב׳ כה, פסוק ז)
- מטפורה גרם שמישהו לא יראה את האמת או את המציאות, או שיתעלם מהן.
- ”וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים“ (שמות כג, פסוק ח)
- ”בטחונו באושר בנו עיוור את עיניו, ולא ראה איך כולם יתלחשו עליו מאחורי עורפו, ויניעו ראש וייאנחו, וייאנקו“ (שימלה, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה
ראו גם
עריכה
השורש עור ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|