שִׁכְבָה (גם שְׁכָבָה[1])

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכבה
הגייה* shikhva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ שְׁכָבוֹת; שִׁכְבַת־, ר׳ שִׁכְבוֹת־
  1. לשון המקרא שטח המכוסה בחומר מסוים, וממוקם מעל או מתחת לשטח אחר, ולעיתים יש דמיון בין שני המשטחים בסוג החומר או בצורתו.
    • ” וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה“ (שמות טז, פסוק יג)
    • "עכבר־השדה [...] בחורף יכרה למרבה בין שכבת השלג והאדמה" [2]
    • ”החומר הגלמי של כל השכבות והרבדים עד למעמקים יוטל שוב אל כור-ההתוך“ (לזכרו של ש. בן־ציון, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • " צבע היסוד מיושם כשכבה ראשונה על השטח הנצבע, לפני צביעה בצבע עליון. [...] הוא חודר לתוך שכבות סיד ובכך מחזק ומדביק אותן." עמיר גובר, "מחדשים את הבית: המדריך לצביעה נכונה". ‏YNET‏, 31/03/12
    • "טָארט (Tarte) - מאפה צרפתי המורכב משכבת בצק שעליה שכבת מילוי מתוקה או מלוחה." "המילון הקולינרי". ‏YNET‏, 11/05/07
  2. [סוציולוגיה] מעמד חברתי.
    • מה שלומו המשקי של המעמד הבינוני הרחב של היהדות האמריקנית, שכן מעמד זה הוא תמיד ובכל מקום השכבה הסוציאלית הבולטת ביותר שבחברה היהודית. [...] האמת היא כמובן רק בזה, שרמת חייהם [...] עולה הרבה על רמתן של שכבות העם הדומות להם באחת הארצות האחרות. אין לך מקום אחר בעולם ששכבת ביניים רחבה זו תוכל להוציא כל כך הרבה הוצאות [...] לתענוגות [...] (ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
    • חברה שיש בה שכבות רבות נקראת "חברה מרובדת".
  3. בני נוער שגילם דומה, ושותפים לאותה פעילות לימודית או חברתית.
    • שכבת כיתות ט' בבית־הספר היתה אחראית להכנת טקסי יום הזיכרון בהנחיית רכזת השכבה.
 
עוגת שכבות

גיזרון

עריכה
  • מהשורש ש־כ־ב. [3]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: layer‏‏‏‏ (1)
  • גרמנית: Schicht‏‏‏‏ (1)
  • ספרדית: capa‏‏‏‏ (1)
  • צרפתית: couche‏, strate‏‏‏‏ (1)

מידע נוסף

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שכבה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכבה


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון המקרא

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)

יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

עריכה
  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.

סימוכין

עריכה
  1. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989
  2. ה"א לנץ - בתרגום מנדלי מו"ס, תולדות הטבע א, מרדכי ילין, 1862
  3. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989