שׁכב (שורש)

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	המקרא

נטיות הפעלים

שׁ־כ־ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	שָׁכַב	שׁוֹכֵב (ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)	יִשְׁכַּב	שְׁכַב	לִשְׁכַּב
נִפְעַל	נִשְׁכַּב	נִשְׁכָּב	יִשָּׁכֵב	הִשָּׁכֵב	לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל	הִשְׁכִּיב	מַשְׁכִּיב	יַשְׁכִּיב	הַשְׁכֵּב	לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל	הֻשְׁכַּב	מֻשְׁכָּב	יֻשְׁכַּב	-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

• בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.