Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻעֲמָד.

מַעֲמָדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעמד
הגייה* ma'amad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַעֲמָדוֹת; מַעֲמַד־, ר׳ מַעֲמָדוֹת־
  1. ארכאי מקום שאדם עומד בו. בפרט, מקום קבוע הנגזר מתפקידו.
    • ”וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק טו)
    • ”כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כח)
    • ”וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה“ (מלכים א׳ י, פסוק ה)
    • הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי? וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי? "רְשִׁיּוֹת", רבי יהודה הלוי
  2. מקומו של אדם בדרוג חברתי, מקצועי, פוליטי וכדומה, או כלל האנשים הנמצאים בדרוג זה.
    • ...ובאותו זמן לשאוף, שתיקון ייעשה לא על-ידי נצחונו של מעמד אחד על כל השאר, אלא על-ידי הסכם בין כל המעמדות "מעמד", זאב ז'בוטינסקי
    • וגם מצב השקפת כותבי העתים לבני ישראל, שונה לפי מעמד אחיהם בארצות מושבותיהם "לראשית השנה" מתוך עיתון "הכרמל", שנה ז', גיליון א, שמואל יוסף פין
    • אנשים עניים הם מהמעמד הנמוך.
    • תואר אצולה הוא מעמד המוענק בירושה.
    • גם רופא מומחה במעמדי יכול לטעות.
  3. (במילה "במעמד") נוכחות.
  4. התכנסות של אנשים, לרוב בארוע חגיגי או בעל חשיבות רבה.
  5. מתקן שמשמש להעמדה ולתצוגה של חפצים.
    • על המעמד הזה מניחים את המתנות.

גיזרוןעריכה

  • במקרא בעיקר במשמעות "מקום הקבוע לעמוד בו". אולי, להוציא הפסוק ”וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יט). אך גם כאן נקל לפרש זאת כהרחבה מטפורית של המשמעות היסודית: מקום עמידה.
  • "במעמד" במשמעות "בנוכחות" מופיע תדיר כבר בתלמוד.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מעמד חברתי

מְעֻמָּדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעמד
הגייה* me'umad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מְפֻעָל (בינוני של פֻּעַל) – אך עיינו בגיזרון
נטיות
  1. ארכאי בעמידה.
    • "פרומקין, אשר דבר את דבריו עד כה מעומד ובמנוחה שלמה, הפסיק פתאם ויחל להתהלך בחדר"

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה מְעֻמָּד בהגייה שגוייה בלשון חז"ל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורת ההגייה והניקוד האשכנזית של הצורה "מעומד" שבמשנה. במסורת הספרדית מבוטאת המילה מֵעֹמֶד (במלעיל), ובמסורת התימנית – מֵעוֹמֵד. מבחינה פורמלית שקולה הצורה מְעֻמָּד במשקל מְפֻעָל, צורת בינוני נסתר של בניין פֻּעַל; אך לאמתו של דבר, מסתבר כי ניקוד המילה המקורי היה מֵעוֹמֵד (= מִן עוֹמֵד), בהתאם למסורת התימנית, וכך מנוקדת המילה בכתבי יד מדויקים. למבנה תחבירי זה של מן + בינוני יש מקבילה בארמית הגלילית. במסורת אשכנז נשתכח מבטאה המקורי של המילה, והכתיב "מעומד" התפרש כצורת מְפֻעָל ונוקד בהתאם. כיוצא בו: מִיּוֹשֵׁב ולא מְיֻשָּׁב.[1]

ניגודיםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. יחזקאל קוטשר, "מחקרים בארמית הגלילית", תרביץ כב (תשי"א), 190–192

מְעַמֵּדעריכה

  1. עברית חדשה האדם שמסדר את הטקסט בסדר העמודים לדפוס.

גיזרוןעריכה