מעמד

מַעֲמָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעמד
הגייה*	ma'amad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־מ־ד
דרך תצורה	משקל מַקְטָל
נטיות	ר׳ מַעֲמָדוֹת; מַעֲמַד־, ר׳ מַעֲמָדוֹת־

1. [ארכאי] מקום שאדם עומד בו. בפרט, מקום קבוע הנגזר מתפקידו.

   • ”וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק טו)
   • ”כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ.“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כח)
   • ”וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יהוה.“ (מלכים א׳ י, פסוק ה)
   • הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי? וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי? "רְשִׁיּוֹת", רבי יהודה הלוי

2. מקומו של אדם בדרוג חברתי, מקצועי, פוליטי וכדומה, או כלל האנשים הנמצאים בדרוג זה.

   • ”...ובאותו זמן לשאוף, שתיקון ייעשה לא על-ידי נצחונו של מעמד אחד על כל השאר, אלא על-ידי הסכם בין כל המעמדות“ (מעמד, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וגם מצב השקפת כותבי העתים לבני ישראל, שונה לפי מעמד אחיהם בארצות מושבותיהם“ (לראשית השנה, מאת שמואל יוסף פין, בפרויקט בן יהודה)
   • אנשים עניים הם מהמעמד הנמוך.
   • תואר אצולה הוא מעמד המוענק בירושה.
   • גם רופא מומחה במעמדי יכול לטעות.

3. (במילה "במעמד") נוכחות.

   • ”אמר רבא: פועלים נשבעין לבעל הבית במעמד חנוני“ (בבלי, מסכת שבועות – דף מז, עמוד ב)
   • ”תנו רבנן: אמר לעשרה 'כתבו גט ותנו לאשתי' - אחד כותב על ידי כולם; 'כולכם כתובו' - אחד כותב במעמד כולם“ (בבלי, מסכת גיטין – דף סז, עמוד ב)
   • החילים יעברו לדום במעמד הנשיא.
   • גזר הדין נתן במעמד' צד אחד בלבד.

4. התכנסות של אנשים, לרוב בארוע חגיגי או בעל חשיבות רבה.

   • ”לכל תנועה ציבורית יש התחלה, יש הכרזה על אירגון עצמי, יש מעמד ציבורי חגיגי“ (הקונגרס העברי, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אף פעם לא אשכח את תשובתו. לא אשכח אפילו באיזה מעמד ניתנה“ (הגדוד זאב ז'בוטינסקי, מאת [[W:{{{כותב}}}|{{{כותב}}}]], בפרויקט בן יהודה)
   • הקהל באולם התרגש מגודל המעמד.

5. מתקן שמשמש להעמדה ולתצוגה של חפצים.

   • על המעמד הזה מניחים את המתנות.

גיזרון

• במקרא בעיקר במשמעות "מקום הקבוע לעמוד בו". אולי, להוציא הפסוק ”וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יט). אך גם כאן נקל לפרש זאת כהרחבה מטפורית של המשמעות היסודית: מקום עמידה.
• "במעמד" במשמעות "בנוכחות" מופיע תדיר כבר בתלמוד.

צירופים

• החזיק מעמד
• המעמד השלישי
• הפרשי מעמדות
• מלחמת מעמדות
• מעמד אמבטיה
• מעמד גבוה
• מעמד האישה
• מעמד הביניים
• מעמד הפועלים
• מעמד הר סיני
• מעמד ומושב
• מעמד חברתי

נגזרות

• מעמדי

מילים נרדפות

• ארוע (4)
• בסיס (5)
• דרגה (2)
• כינוס (4)
• כַּן (5)
• מַעֲלָה (2)
• מצב (2)
• סטנדר (5)
• עמדה (1)
• קַסְטָה (2)

ניגודים

• מושב

תרגום

• אנגלית: position‏, class‏, status‏, rank‏‏ (2)
• אנגלית: see‏, presence‏‏‏‏ (3)
• אנגלית: occasion‏, event‏, happening (4)
• אנגלית: pedestal‏, base‏, mount (5)
• ערבית: وَضْع‏, رُتْبَة‏, مَكانة (2)
• רוסית: статус‏‏‏‏ (2)
• רוסית: событие‏‏‏‏ (4)

ראו גם

• דרוג (2)
• טקס (4)
• מסיבה (4)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מעמד חברתי

מָעֳמָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מועמד
הגייה*	mo׳omad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־מ־ד
דרך תצורה	משקל מֻקְטָל
נטיות	נ׳ מָעֳמֶדֶת, ר׳ מָעֳמָדִים, מָעֳמָדֵי־; נ"ר מָעֳמָדוֹת

1. מי שמתמודד לתפקיד כלשהו, כגון הנהגת ארגון, ועד או מפלגה.

   • ”קבוצות רעיוניות, השואפות להניע את הקונגרס להחלטה זו או אחרת – למשל, לעבודה מעשית בארץ-ישראל, – צריכות להציג מראש את מועמדיהן, המסכימים והמוכשרים להאבק בקונגרס על תביעה זו או אחרת, ורק אחרי־כן לגשת לגיוס 200 הקולות לכל מועמד.“ (מה עלינו לעשות, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מחידושי אליעזר בן־יהודה. בינוני סביל מן העמיד.

נגזרות

• מועמדות

תרגום

• אנגלית: candidate‏‏‏‏

ראו גם

• בחירות
• נציג

מְעֻמָּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעומד
הגייה*	me'umad
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין	זכר
שורש	ע־מ־ד
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות

1. ארכאי בעמידה.

   • "פרומקין, אשר דבר את דבריו עד כה מעומד ובמנוחה שלמה, הפסיק פתאם ויחל להתהלך בחדר"

גיזרון

• מקור המילה מְעֻמָּד בהגייה שגוייה בלשון חז"ל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורת ההגייה והניקוד האשכנזית של הצורה "מעומד" שבמשנה. במסורת הספרדית מבוטאת המילה מֵעֹמֶד (במלעיל), ובמסורת התימנית – מֵעוֹמֵד. מבחינה פורמלית שקולה הצורה מְעֻמָּד במשקל מְפֻעָל, צורת בינוני נסתר של בניין פֻּעַל; אך לאמתו של דבר, מסתבר כי ניקוד המילה המקורי היה מֵעוֹמֵד (= מִן עוֹמֵד), בהתאם למסורת התימנית, וכך מנוקדת המילה בכתבי יד מדויקים. למבנה תחבירי זה של מן + בינוני יש מקבילה בארמית הגלילית. במסורת אשכנז נשתכח מבטאה המקורי של המילה, והכתיב "מעומד" התפרש כצורת מְפֻעָל ונוקד בהתאם. כיוצא בו: מִיּוֹשֵׁב ולא מְיֻשָּׁב.

ניגודים

• מְיֻשָּׁב

מְעַמֵּד

1. עברית חדשה האדם שמסדר את הטקסט בסדר העמודים לדפוס.

גיזרון

• הפועל עִמֵּד מן עמוּד