הלך
הָלַךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הלך |
| שורש וגזרה | ה־ל־ך, גזרת השלמים וגזרת נפ"יו |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא צעד, נע ממקום למקום ברגליו; עשה את דרכו, עבר הלאה.
- לשון המקרא התנהל, נהג בדרך מסוימת.
- לשון המקרא זלג, טפטף, זרם.
- ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכׇל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יהוה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.“ (יואל ד, פסוק יח)
- ”וְאִם חִבֵּץ, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסָל.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ד)
- בלשון הדיבור נפטר.
- "מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום / הוא לא יניח שנשכח את ההולכים." ("מי שחלם", דידי מנוסי)
- [סלנג] אבד או ניזוק באופן שאין לו תקנה; בוזבז לשווא.
- אתה יודע כמה כסף הלך לי על האוטו הזה?
- ”מעשה בפרה..והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים והתירוה אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ד)
- עלינו את כל ההר, הלכו לי כבר הרגליים.
- פועל עזר המציין פעולה ממושכת המתגברת בהדרגה (הלך ו־).
- [עממי] פועל עזר המציין אירוע העתיד להתרחש בתוך זמן קצר (הלך ל־).
- ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה.“ (בראשית כה, פסוק לב)
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל-עַמִּי אִשָּׁה כִּי-אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל-אָבִיו אוֹתָהּ קַח-לִי כִּי-הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.“ (שופטים יד, פסוק ג)
- זאת הולכת להיות מסיבה פיצוץ!
- (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה: האונייה נעה לפָנִים, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.
- (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה: האונייה נעה לאחור, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה בשפות שמיות אחרות - פיניקית: 𐤄𐤋𐤊 (הלך), אכדית: alāku, אוגריתית: 𐎅𐎍𐎋 (הלך), ארמית: הֲלַךְ, ערבית: هَلَكَ (הַלַכַּ). חוקרים משערים שבפרוטו-שמית הצורה היתה: מפרוטו-שמית: halāk.
- 7. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- 7. האניה מהלכת קדימה
- 8. האניה מהלכת אחורה
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה האונייה נעה לפנים
|
האנייה נעה לאחור
|
| השורש הלך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הִלֵּךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הילך |
| שורש וגזרה | ה־ל־ך, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא כמו הָלַךְ (1) ו(2), לעתים תוך הדגשה של הליכה בדרך מסוימת.
- ”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט.“ (מלכים א׳ כא, פסוק כז)
- ”בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת“ (יחזקאל יח, פסוק ט)
צירופים
עריכהתרגום
עריכה
| השורש הלך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הֵלֶךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הלך |
| הגייה* | helekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | סמוך הֵלֶךְ־ |
- לשון המקרא מי שהולך בדרך, במיוחד מי שזה עיסוקו העקרי או שאין לו מקום ישיבה קבוע.
- ”וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ד)
- "אנוח ההלך / בצלך הרדופייך." (נגן לי ירדן, יעקב שרת)
- "ההלך מוסיף עוד ללכת / בדרך בלי אם ובלי אב." (ביקל, נתן יונתן)
- ”הָדָר – / עִבְרִי גַּם בָּעֹנִי – בֶּן־שָׂר; / אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶךְ – / נוֹצַרְתָּ בֶּן־מֶלֶךְ / בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר“ (שיר בית"ר, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ" (ירח, מאת נתן אלתרמן)
- לשון המקרא דבר שמהלך, עובר ממקום למקום.
- ”וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ...“ (שמואל א׳ יד, פסוק כו)
- בהשאלה: אופן התנהלות.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההֲלָךְ א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הלך |
| הגייה* | halakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | |
גיזרון
עריכה- מילה יחידאית. הפירוש הנ"ל כדעת ר' משה קמחי שפירש ע"פ השורש ה־ל־ך. רי"ד פירש שהכוונה למס הסחיטה שהמלך מטיל כאשר הוא עובר שם. ובאופן דומה פירש רבנו חננאל[1], והקביל זאת ל"אפסניא".
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ מובא בתוספות בבא בתרא ח ע"א.
הֲלָךְ ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הלך |
| הגייה* | halakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ הִלְכֵי |
- מצב, מהלך (מופיע רק בסמיכות).
ראו גם
עריכההַלָּךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הלך |
| הגייה* | halakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ הַלָּכִים |
- (ספורט) מי שמשתתף בתחרויות הליכה מהירה.
- ההלך שאול לדני יצג את ישראל באולימפידת 1968 ובאולימפידת 1972.
גיזרון
עריכה- עברית חדשה צורת בעלי מקצוע משורש מקראי.