הָלַךְעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הלך
שורש וגזרה ה־ל־ך, גזרת השלמים וגזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא צעד, נע ממקום למקום ברגליו; עשה את דרכו, עבר הלאה.
    • ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר“ (שמות ח, פסוק כג)
    • ”וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם“ (בראשית ז, פסוק יח)
    • בעוד היא הולכת ברחוב, פגשה לפתע בחברת ילדות.
  2. לשון המקרא התנהל, נהג בדרך מסוימת.
    • ”אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ“ (ויקרא כו, פסוק ג)
    • ”בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם-תֵּלֵכוּ...“ (דברים ה, פסוק כט)
  3. בלשון הדיבור נפטר.
    • "מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום / הוא לא יניח שנשכח את ההולכים." ("מי שחלם", דידי מנוסי)
  4. [סלנג] אבד או ניזוק באופן שאין לו תקנה; בוזבז לשווא.
    • אתה יודע כמה כסף הלך לי על האוטו הזה?
    • ”מעשה בפרה..והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים והתירוה אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון“ (משנה, מסכת בכורותפרק ד, משנה ד)
    • עלינו את כל ההר, הלכו לי כבר הרגליים.
  5. פועל עזר המציין פעולה ממושכת המתגברת בהדרגה (הלך ו־).
    • ”וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם.“ (יונה א, פסוק יג)
    • המלחמה הלכה והסלימה ככל שחלף הזמן.
  6. [עממי] פועל עזר המציין אירוע העתיד להתרחש בתוך זמן קצר (הלך ל־).
    • ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה.“ (בראשית כה, פסוק לב)
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל-עַמִּי אִשָּׁה כִּי-אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל-אָבִיו אוֹתָהּ קַח-לִי כִּי-הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.“ (שופטים יד, פסוק ג)
    • זאת הולכת להיות מסיבה פיצוץ!
  7. (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה: האונייה נעה לפָנִים, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.
  8. (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה: האונייה נעה לאחור, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה בשפות שמיות אחרות - פיניקית: 𐤄𐤋𐤊 (הלך), אכדית: alāku, אוגריתית: 𐎅𐎍𐎋 (הלך), ארמית: הֲלַךְ‎, ערבית: هَلَكَ (הַלַכַּ). חוקרים משערים שבפרוטו-שמית הצורה היתה: מפרוטו-שמית: halāk.
 7. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

 7. האניה מהלכת קדימה
 8. האניה מהלכת אחורה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   האונייה נעה לפנים
   האנייה נעה לאחור


השורש הלך

השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תנועה מעבר ממקום אל מקום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ה/י־ל־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל הָלַךְ הוֹלֵךְ יֵלֵךְ לֵךְ לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
נִפְעַל נֶהֱלַךְ נֶהֱלָךְ יֵהָלֵךְ הֵהָלֵךְ לְהֵהָלֵךְ
הִפְעִיל הוֹלִיךְ מוֹלִיךְ יוֹלִיךְ הוֹלֵךְ לְהוֹלִיךְ
הֻפְעַל הוּלַךְ מוּלָךְ יוּלַךְ -אין- -אין-
פִּעֵל הִלֵּךְ מְהַלֵּך יְהַלֵּך הַלֵּךְ לְהַלֵּךְ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְהַלֵּךְ מִתְהַלֵּךְ יִתְהַלֵּךְ הִתְהַלֵּךְ לְהִתְהַלֵּךְ

הערותעריכה

  • בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
  • בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
  • הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).

הִלֵּךְעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הילך
שורש וגזרה ה־ל־ךגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא כמו הָלַךְ (1) ו(2), לעתים תוך הדגשה של הליכה בדרך מסוימת.
    • ”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט.“ (מלכים א׳ כא, פסוק כז)
    • ”בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת“ (יחזקאל יח, פסוק ט)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: walk‏, go‏‏‏‏
  • ערבית: مشى‏‏‏‏


השורש הלך

השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תנועה מעבר ממקום אל מקום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ה/י־ל־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל הָלַךְ הוֹלֵךְ יֵלֵךְ לֵךְ לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
נִפְעַל נֶהֱלַךְ נֶהֱלָךְ יֵהָלֵךְ הֵהָלֵךְ לְהֵהָלֵךְ
הִפְעִיל הוֹלִיךְ מוֹלִיךְ יוֹלִיךְ הוֹלֵךְ לְהוֹלִיךְ
הֻפְעַל הוּלַךְ מוּלָךְ יוּלַךְ -אין- -אין-
פִּעֵל הִלֵּךְ מְהַלֵּך יְהַלֵּך הַלֵּךְ לְהַלֵּךְ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְהַלֵּךְ מִתְהַלֵּךְ יִתְהַלֵּךְ הִתְהַלֵּךְ לְהִתְהַלֵּךְ

הערותעריכה

  • בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
  • בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
  • הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).

הֵלֶךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלך
הגייה* helekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ל־ך
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות סמוך הֵלֶךְ־
  1. לשון המקרא מי שהולך בדרך, במיוחד מי שזה עיסוקו העקרי או שאין לו מקום ישיבה קבוע.
    • ”וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ד)
    • "אנוח ההלך / בצלך הרדופייך." (נגן לי ירדן, יעקב שרת)
    • "ההלך מוסיף עוד ללכת / בדרך בלי אם ובלי אב." (ביקל, נתן יונתן)
    • ”הָדָר – / עִבְרִי גַּם בָּעֹנִי – בֶּן־שָׂר; / אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶךְ – / נוֹצַרְתָּ בֶּן־מֶלֶךְ / בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר“ (שיר בית"ר, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • "וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ" (ירח, מאת נתן אלתרמן)
  2. לשון המקרא דבר שמהלך, עובר ממקום למקום.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הֲלָךְ אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלך
הגייה* halakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ל־ך
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא [ארמית] (משמעות משוערת) מס שמוטל על עוברי דרכים.

גיזרוןעריכה

  • מילה יחידאית. הפירוש הנ"ל כדעת ר' משה קמחי שפירש כך ע"פ השורש ה־ל־ך. רי"ד פירש שהכוונה למס הסחיטה שהמלך מטיל כאשר הוא עובר שם. ובאופן דומה פירש רבנו חננאל[1], והקביל זאת ל"אפסניא".

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. מובא בתוספות בבא בתרא ח ע"א.

הֲלָךְ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלך
הגייה* halakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ל־ך
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ הִלְכֵי
  1. מצב, מהלך (מופיע רק בסמיכות).

ראו גםעריכה

הַלָּךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלך
הגייה* halakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ל־ך
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ הַלָּכִים
  1. (ספורט) מי שמשתתף בתחרויות הליכה מהירה.
    • ההלך שאול לדני יצג את ישראל באולימפידת 1968 ובאולימפידת 1972.

גיזרוןעריכה

  • עברית חדשה צורת בעלי מקצוע משורש מקראי.

ראו גםעריכה