יש להוסיף לדף זה את הערך: נֶסַע.

נָסַע

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסע
שורש וגזרה נ־ס־ע, גזרת חפ"נ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נע ממקום למקום, עבר מרחק רב. (בלשון ימינו עפ"ר ברכב, אך אפשר גם רגלית)
  2. לשון המקרא שלף, עָקַר.
    • ”וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיִּסַּע אֶת הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת“ (שופטים טז, פסוק יד)

גיזרון

עריכה
 1. יתכן שלקוח ממצרית עתיקה: sȧ - ללכת, לעזוב.[1] או שהוא התפתחות של הוראה (2). יתכן שקרוב לנָס.
 2. קרוב לפעלים העבריים נִסַּח, נָזַח. שורש נ־ס־ע/נ־ז־ע קיים בשפות שמיות נוספות בהוראת: הוצאה, לקיחה, שליפה. השוו: אוגריתית: 𐎐𐎒𐎓 (נסע) - להוציא, למשוך. ערבית: نَزَعَ⁩ (נַזַעַ) - לקחת, להסיר, לשלוף. געז: ነዝዐ (נֵזְעֵ) - לשלוף. דרום ערבית: 𐩬𐩸𐩲⁩ (נזע) - לסגת.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • לפי החלטת האקדמיה, בכל שורשי גזרת חפ"נ שם הפועל מבוטא ללא השמטת הנו"ן (וכאן: לִנְסוֹעַ). רק בשלושה מקרים לצד הצורות בנו"ן מותרות הצורות בהבלעת הנו"ן: לִפֹּל בצד לִנְפּוֹל, לִטֹּל בצד לִנְטוֹל, לִדֹּר בצד לִנְדּוֹר. הצורות בהבלעת הנו"ן נוצרו בלשון חכמים בהיקש מצורות העתיד: יִפֹּל, יִטֹּל, יִדֹּר. בדומה לכך על פי צורות העתיד יִסַּע, יִגַּע נוצרו בלשון חכמים צורות שם הפועל לִסַּע, לִגַּע (ולא ליסוֹע, ליגוע). צורות אלו משמשות בימינו רק במשלב ספרותי גבוה.[2]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 633.
  2. האקדמיה ללשון העברית, לנסוע או ליסוע?, 25/3/2010.