Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: נֶסַע.

נָסַעעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסע
שורש וגזרה נ־ס־ע, גזרת חפ"נ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נע ממקום למקום, עבר מרחק רב. (בלשון ימינו עפ"ר ברכב, אך אפשר גם רגלית)

גיזרוןעריכה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: פיסקה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



  • אכדית נֶסֻא nesū בהוראת לנדוד להיות רחוק. החלה מושאלת למצרית קדומה מן השושלת ה-18 של פרעוני מצרים בצורת - נַג' nč̣ בהוראת עזב,נטש [1].
  • מצרית עתיקה sȧ/ı͗ במשמעות - לזוז[2]. מסא - mSa בהוראת משלחת ,משלחת חיילים.
  • לשון המקרא. קרוב אולי לשורש "נסח" (למשל: וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה“ (דברים כח, פסוק סג)) ולפועל نَزَحَ (נַזַע) בערבית [3] - שניהם במשמעות "עָקַר". אך במקרא מופיע בעיקר במשמעות "נדד" (כמו בנגזרת מסע), ולעתים במשמעות "עָקַר" (למשל: ”וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיִּסַּע אֶת הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת“ (שופטים טז, פסוק יד)).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • רבים הם דוברי העברית המעלימים את הנ' גם בשם הפועל של שורש זה והוגים "לִסֹּעַ" במקום "לִנְסֹעַ". לכאורה, אין הם משתבשים, שכן מטִּבעה של העברית להבליע נ' במקומות רבים ומרובים ולאו דווקא בפעלים בבניינים מסוימים שבהם פה"פ היא נ', כמו; מַתֶּכֶת, מַסָּע, הֶקֵּשׁ וכו'. ואם נבקש מקרים גם בפועל, נראה שמקורות רבים בעברית, בייחוד הספרות המליצית, הבליעו את הנ' במקומות שבמקרא לא נבלעה, וכך נוצרו שמות פועל הגזורים מצורות העתיד של פועלי חפ"נ מסוימים, שנחשבים בימינו למשלב מליצי, ניתן למנות ביניהם את; לִגַּשׁ, לִטַּע, לִפֹּל, לִדֹּר, לִגַּע וכדומה. סופרי עברית רבים ומשורריה שבאו לכתוב ספרות איכותית בעברית מצאו לדבר שורשים בלשון חכמים, כך למשל; "ומת צריך ליטול רשות מן היורשין..." (תוספתא, סדר נשים, מסכת גיטין) או "אי ידע ליה ליזול..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא) ועוד דוגמות רבות נוספות. העברית החדשה אמצה בעיקר שלוש צורות של שמות פועל בהם הנ' נבלעת; לִפֹּל, לִדֹּר וְלִטֹּל שנוצרו בלשון חכמים.[4]
אף-על-פי-כן, האקדמיה חרצה כי הנ' תיוותר תמיד בשורשים שבהם עה"פ גרונית. באשר לשורשים בהם ההבלעה היא הֶכְרֵחַ ראה כאן. באשר ליתר הפעלים שפה"פ שלהם היא נ', אשרה האקדמיה להבליעה או להותירה. פעמים מזדמנות לנו עדויות לנשירת הנ' וגם להבלעתה [5], במקרה כזה האקדמיה אשרה שתי הצורות. מכיוון שאין אנו עדים לשם הפועל של נ-ס-ע, אלא אך לזמנים הפעילים, הוחלט אפוא שהנ' נותרת בשם הפועל; "לִנְסֹעַ".[6]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נסע

הערות שולייםעריכה

  1. nč̣ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 432
  2. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט באדג', עמ' 634
  3. למשל ראו כאן
  4. לשמות פועל אחרים שלהם עדות במאגרי חז"ל ושבהם הנ' נבלעת לא נקבעה קביעה חד משמעית. נדמה כי האקדמיה מבכרת את היוותרות הנ', אך הדובר העברי יעשה שיקוליו באשר אליהם, כפי שהכריע בצורות המוזכרות לעיל.
  5. ” אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר“ (במדבר ו, פסוק ב) לצד "כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת נדרים).
  6. אין הדברים שלעיל מתייחסים לצורה המליצית "לִסַּע" שמותרת מאליה. ראה:[1]
השורש נסע

השורש נ־ס־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעליםעריכה

נ־ס־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָסַע נוֹסֵעַ יִסַּע סַע לִנְסֹעַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִסִּיעַ מַסִּיעַ יַסִּיעַ הַסַּע לְהַסִּיעַ
הֻפְעַל הֻסַּע מֻסָּע יֻסַּע -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-