רָכַבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רכב
שורש וגזרה ר־כ־בגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ישב על גב בהמה.
    • ”אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.“ (במדבר כב, פסוק ל)
  2. לשון המקרא נסע במרכבה או בכלי רכב כלשהו.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בגלל הצורה וַיִרְכַּב במקרא דיעה שגויה כי שם הפעולה לִרּכֹּב שגוי ויש לומר לִרְכַּב אך במקרא קיימת גם זו ”נְהַג וָלֵךְ אַל תַּעֲצָר לִי לִרְכֹּב“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כד)

ראו גםעריכה


השורש רכב

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ר־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָכַב רוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: רָכוּב)

יִרְכַּב רְכַב לִרְכֹּב
נִפְעַל נִרְכַּב נִרְכָּב יֵרָכֵב הֵרָכֵב לְהֵרָכֵב
הִפְעִיל הִרְכִּיב מַרְכִּיב יַרְכִּיב הַרְכֵּב לְהַרְכִּיב
הֻפְעַל הֻרְכַּב מֻרְכָּב יֻרְכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל רִכֵּב מְרַכֵּב יְרַכֵּב רַכֵּב לְרַכֵּב
פֻּעַל רֻכַּב מְרֻכָּב יְרֻכַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרַכֵּב מִתְרַכֵּב יִתְרַכֵּב הִתְרַכֵּב לְהִתְרַכֵּב

הערותעריכה

  • בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.

רֶכֶב אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכב
הגייה* rechev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל (סגוליים)
נטיות רֶכֶב־; ר׳ רְכָבִים, רִכְבֵי־; כ׳ רִכְבִּי
 
רכב פרעה
 
רכבים שונים
  1. [לשון המקרא] כלי בעל שני גלגלים הנרתם לסוס או לסוסים ונושא לוחם.
    • ”וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְעָם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב.“ (שמואל ב׳ ג, פסוק ה)
  2. מכונה שיש לה מנוע וגלגלים, לפעמים שרשראות (זחלים), ומשמשת להסעה של נוסעים או של סחורה, אוטומוביל.
    • הבנות סירבו לעלות לרכב והרכב נמלט מהמקום. (חדשות ערוץ 7)
    • "פותח דלת יוצא מהבית אל החניה / מתניע רכב גומע מרחקים נוסע במהרה" (קפה הבוקר, מאת אילנית מזרחי)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • רֶכֶב הוא שם־עצם כולל (כמו ציוד, נֶשֶׁק, כעס). לכן, יש המקפידים שלא להטות אותו בצורת הרבים (רְכָבִים), ולהשתמש בחליפות אחרות, כגון "מכוניות", "כְּלֵי־רֶכֶב". במקרא נמצאת צורת הרבים בפסוק ”לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי“ (שיר השירים א, פסוק ט). להרחבה, ראו באתר השפה העברית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: רכב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלי תחבורה

רֶכֶב בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכב
הגייה* rechev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל סגוליים
נטיות רֶכֶב־, ר׳ רִכְבֵי־; כ׳ רִכְבִּי
 
אבני ריחיים – רכב ושכב.
  1. לשון המקרא האבן העליונה מאבני הרחיים.
    • ”וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ.“ (שופטים ט, פסוק נג)
    • ”וּמַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ב, משנה א)

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

רַכָּבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכב
הגייה* rakav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ רַכָּבִים
  1. לשון המקרא מי שנוהג בסוסים הרתומים לרכב (1), לעגלה או למרכבה.
    • ”וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי.“ (מלכים א׳ כב, פסוק לד)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה