ישיבה

יְשִׁיבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ישיבה
הגייה^*	yeshiva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ יְשִׁיבוֹת; יְשִׁיבַת־, ר׳ יְשִׁיבוֹת־

ישיבה נינוחה על כיסא.

תלמידים בישיבה (4).

תנוחה בה הרגליים כפופות ושיווי המשקל מתרכז בעכוז.
- ”הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּשַּׁעַר [...] רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו, אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ב, משנה ב)
- ”הַסַּל וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁמִּלְאָן תֶּבֶן אוֹ מוֹכִין, הִתְקִינָן לִישִׁיבָה, טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כב, משנה ט)
- ”הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קיא, עמוד א)
פגישה של מספר אנשים לצורך דיון בנושאים שונים.
- הממשלה תדון בישיבתה השבועית באישור יצוא 40% מהגז הטבעי ובהארכת שעון הקיץ (אריאל שרפר, "הממשלה תדון בישיבתה השבועית באישור יצוא 40% מהגז הטבעי ובהארכת שעון הקיץ". ‏אתר "קול חי"‏, 23/06/2013).
התיישבות, התגוררות.
- "ישרה אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ולא בחו"ל אפי' בעיר שכולה ישראל מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא/עבודה זרה/ה)
מוסד חינוכי בו יהודים דתיים לומדים תורה, כיום משמש בעקר לתאור מוסד לימודי לבני נוער, או לבוגרים טרם נישואיהם.
- ”מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים; מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ז)
- ”וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו...“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף טז, עמוד ב)
- ” אבל חכם שישב בישיבה אינו צריך לקבל“ (ירושלמי, מסכת דמאי – פרק ב, הלכה ג)
עגה שהייה ממושכת בבית השימוש.

פרשנים מפרשים

חז"ל התייחסו לכך שישיבה משמשת במובן של ישיבה פיזית וגם במובן של התעכבות במקום מסוים "אין ישיבה אלא לשון עכבה"

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: sitting‏‏‏‏‏ (1); meeting‏‏‏‏‏ (2); settling‏‏‏‏‏ (3); yeshiva‏‏‏‏‏ (4)
ערבית: جُلوس‏‏‏‏ (1) جَلْسة‏‏‏‏ (2) سَكَن‏‏‏‏ (3)
צרפתית: asseoir‏‏‏‏‏ (1); réunion‏‏‏‏‏ (2)
רוסית: сидеть‏‏‏‏‏ (1); заседание‏‏‏‏, митинг‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

השורש ישׁב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

נטיות הפעלים

י־שׁ־ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	יָשַׁב	יוֹשֵׁב	יֵשֵׁב	שֵׁב	לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל	נוֹשַׁב	נוֹשָׁב	יִוָּשֵׁב	הִוָּשֵׁב	לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל	הוֹשִׁיב	מוֹשִׁיב	יוֹשִׁיב	הוֹשֵׁב	לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל	הוּשַׁב	מוּשַׁב	יוּשַׁב	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִשֵּׁב	מְיַשֵּׁב	יְיַשֵּׁב	יַשֵּׁב	לְיַשֵּׁב
פֻּעַל	יֻשַּׁב	מְיֻשַּׁב	יְיֻשַּׁב	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְיַשֵּׁב	מִתְיַשֵּׁב	יִתְיַשֵּׁב	הִתְיַשֵּׁב	לְהִתְיַשֵּׁב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ישיבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבה (תנוחה)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבה (מוסד חינוכי)