לך לשלום

לֵךְ לְשָׁלוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לך לשלום
הגייה^*	lekh leshalom
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות	נ׳ לְכִי לְשָׁלוֹם, ר׳ לְכוּ לְשָׁלוֹם

ברכה לאדם היוצא לדרך.
- ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל-יֶתֶר חֹתְנוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל-אַחַי אֲשֶׁר-בְּמִצְרַיִם, וְאֶרְאֶה, הַעוֹדָם חַיִּים; וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה, לֵךְ לְשָׁלוֹם.“ (שמות ד, פסוק יח)
- ”אמי לא הקפידה עמי: רצונך ללכת ולראות את המרכבה החדשה הזאת? לך לשלום, בני. אך היזהר לא להתקרב, חלילה, יותר מדי למרכבה זאת ולא להשתובב לידה. רק לראות וליהנות!“ (הרפתקה בטומוביל, מאת אליעזר שמאלי, בפרויקט בן יהודה)
- כשאני טסה לחו"ל, הוריי נוהגים לומר לי לכי לשלום.

מקור הביטוי במקרא. בפסוק הנ"ל משה הולך ליתרו ומבקש ממנו רשות לחזור למצרים, יתרו מסכים ונותן לו ברכת שלום.

חז"ל הקפידו על ההבדל בין ברכה זו לברכת לך בשלום: ”הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום - שנאמר ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי דוד שאמר לאבשלום לך בשלום - הלך ונתלה, יתרו שאמר למשה לך לשלום - הלך והצליח“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כט, עמוד א)