מֵת אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מת
שורש וגזרה מ־ו־ת,גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא חדל לחיות.
    • ”וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר-חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת (בראשית ה, פסוק ה)
    • ”וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמות ז, פסוק כא)
    • ”וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת-נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ“ (מלכים א׳ ב, פסוק לז)
    • הנך מת על האשה אשר לקחת
    • לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.
    • ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה
    • "פה קבור הכלב / פה קבור הכלב / זהו עצם העניין / לא זה העצם של הכלב / אבל הכלב מת מזמן / טוב, זה עצם העניין" (פה קבור הכלב, מאת דני סנדרסון)
  2. עברית חדשה [סלנג] השתוקק, אבה.
  3. עברית חדשה [סלנג] אהב מאוד.
    • "אתה תותח / אין, אין עליך / מתה עליך / אתה הגדול מכולם" (אתה תותח, מאת יוסי גיספן)
    • הוא מת על חברה שלו.

גיזרוןעריכה

  • מקראי, מקבילות בשפות השמיות: פיניקית 𐤌𐤕 (מת)[1], אוגריתית mt (מת)[2], אכדית מַתֻ mâtu, ארמית מ-ו-ת\ܡ-ܘ-ܬ[3], מצרית קדומה mut[4], ערבית مَاتَ (מאת).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: die‏‏‏‏
  • ערבית: مَاتَ‏‏‏‏ תעתיק: מַאתּ
  • צרפתית: mourir‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: המוות בשפה העברית


השורש מות

השורש מ־ו־ת הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך משקל "פָעֵל".

נטיות הפעליםעריכה

מ־ו־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מֵת מֵת יָמוּת מוּת לָמוּת
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵמִית מֵמִית יָמִית הָמֵת לְהָמִית
הֻפְעַל הוּמַת מוּמָת יוּמַת -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹתֵת מְמוֹתֵת יְמוֹתֵת מוֹתֵת לְמוֹתֵת
פֻּעַל מוֹתַת מְמוֹתָת יְמוֹתַת -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מֵת בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מת
הגייה* met
חלק דיבר שם־עצם, תואר־השם
מין זכר
שורש מ־ו־ת
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ מֵתָה; ר׳ מֵתִים, נ"ר מֵתוֹת; ר׳ מֵתֵי־
  1. חסר חיים. אדם או בעל חיים שפסקה חיותו לנצח.
    • ”וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים (שמות יב, פסוק לג)
    • "אבוי לבי לבי לבי / הו כתם דם שותת / באשר רב החובל שלי / צונח קר ומת" (הו, רב חובל , מאת וולט ויטמן, בתרגום נעמי שמר)
  2. בהשאלה: צמח שאיבד את הלחות שלו והתייבש ונבל.
  3. בהשאלה: בצירופים שונים: דבר חסר תועלת. או שנעדר תכונה חיונית.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

הריבוי מתים בניקוד שונה מְתִים במשמעות שונה- בני אדם חיים. שונה צורת היחיד לא ברורה אם מת או מתה משערים שמתו.

תרגוםעריכה


השורש מות

השורש מ־ו־ת הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך משקל "פָעֵל".

נטיות הפעליםעריכה

מ־ו־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מֵת מֵת יָמוּת מוּת לָמוּת
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵמִית מֵמִית יָמִית הָמֵת לְהָמִית
הֻפְעַל הוּמַת מוּמָת יוּמַת -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹתֵת מְמוֹתֵת יְמוֹתֵת מוֹתֵת לְמוֹתֵת
פֻּעַל מוֹתַת מְמוֹתָת יְמוֹתַת -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 319
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 681
  3. CAL.
  4. Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E. A. Wallis Budge, 1920, page 295.