נבל
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִבֵּל.
נֵבֶל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבל |
| הגייה* | nevel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מקור מושאל |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ נְבָלִים; ס"ר נִבְלֵי־ |
- לשון המקרא כלי קיבול מעור או מחרס לנוזלים.
- ”אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן“ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
- נַסֵּךְ לְבָבְךָ בִּשְׂמָחוֹת וְשִׂישׂ; וּשְׂתֵה עֲלֵי יֵבֶל נֵבֶל עֲסִיס; יַיִן, לְקוֹל נֵבֶל עִם תּוֹר וְסִיס "דַּדֵּי יְפַת תֹּאַר לַיִל חֲבֹק", משה אבן עזרא
- לשון המקרא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר. מיתריו קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית.
- ”וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים“ (שמואל א׳ י, פסוק ה)
- ”שְׂאוּ-זִמְרָה, וּתְנוּ-תֹף; כִּנּוֹר נָעִים עִם-נָבֶל.“ (תהלים פא, פסוק ג)
- נַסֵּךְ לְבָבְךָ בִּשְׂמָחוֹת וְשִׂישׂ; וּשְׂתֵה עֲלֵי יֵבֶל נֵבֶל עֲסִיס; יַיִן, לְקוֹל נֵבֶל עִם תּוֹר וְסִיס "דַּדֵּי יְפַת תֹּאַר לַיִל חֲבֹק", משה אבן עזרא
- עָמַד וְעָשָׂה נֵבֶל לִי, נֵבֶל אֵין דּוֹמֶה; הִי-נְהִי, הִי-נְהִי, כֹּה הַנֵּבֶל הוֹמֶה "מִיכָה אֻמַּן יָד", חיים נחמן ביאליק
- (אסטרונומיה) קבוצת כוכבים.
- הכוכב הראשי של קבוצת הנבל הוא הכוכב וגה
גיזרון
עריכה- 1. מופיע במקרא, ובמקור חוץ מקראי בחרסי-שומרון נחקק: "נבל יין ישן ונבל שמן רחץ" .
- 2. המקור לשמו של כלי הנגינה אינו משורש עברי, ושאול הוא מיוונית עתיקה: בהגיית נבלא nabla) νάβλα) הוא "נבל פיניקי", כלי מיתר בעל עשרה או שנים עשר מיתרים.[1] על שמו נקרא הסימן היווני ∇ שצורתו כצורת נבל. יתרה מזאת, המילה במשמעות "כלי נגינה" מופיעה לעתים בניקוד נֶבֶל בשני סגולים. למשל: ”וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם“ (ישעיהו ה, פסוק יב), ”גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל“ (תהלים עא, פסוק כב).
- עפ"י מילון אב"ש: אולי משום הדמיון לכלי הקיבול הנושא אותו שם - נֵבֶל.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י מעיר על הפסוק בישעיהו: "ולמה נקרא שמו נבל? שמנבל כל מיני כלי זמר במדרש תהילים".
- בתלמוד הירושלמי מופיע "אמר רבי חייה בר אבא למה נקרא שמו נבל שהוא מלבין כמה מיני זמר" (ירושלמי סוכה ה ו)
צירופים
עריכה- נבל עשור (1)
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה כלי מיתר
|
ראו גם
עריכה| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה |
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נבל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נבל |
- סיווג קונקורדנציוני: S 5035TWOT 1284a, 1284bGK 5574, 5575
סימוכין
עריכהנָבָל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבל |
| הגייה* | naval |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ב־ל א |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ׳ נְבָלָה; ר׳ נְבָלִים, נ"ר נְבָלוֹת |
- פושע שפל, פורע חוק.
- ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ“ (דברים לב, פסוק ו)
- ”לֹא-יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ“ (ישעיהו לב, פסוק ה)
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הוֹי עַל-הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ“ (יחזקאל יג, פסוק ג)
- ”אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה-טוֹב“ (תהלים נג, פסוק ב)
- דמות ספרותית או קולנועית שמטרתה לסכל את פועלה של הדמות הראשית.
גיזרון
עריכה- נבל היה איש מתקופת התנ"ך שהתנכל לדוד. אשתו אביגיל, לימים אשת דוד, העידה עליו כך: ”אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה, עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא – נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת-נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָ.“ (שמואל א׳ כה, פסוק כה).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- גיבור (2)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אראל סגל, "נבל = ברברי, גס, חייתי, חסר דרך-ארץ". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ך
נָבַל
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבל |
| שורש וגזרה | נ־ב־ל ב, גזרת חפ"נ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- שהתיבשו חלקיו הרעננים.
- ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל-צְבָאָם יִבּוֹל-כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
- ”יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ;אָכֵן חָצִיר הָעָם“ (ישעיהו מ, פסוק ז)
- ”כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן“ (תהלים לז, פסוק ב)
- ”כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ / תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כְּשׁוֹשָׁן בַּסְּתָו“ (לֹא רִגְעֵי שְׁנַת וְטֶבַע, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- הצמח נבל כיוון שלא נתנו לו מים.
- עיף, נחלש, נעשה תשוש.
- ”נָבֹל תִּבֹּל־גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ“ (שמות יח, פסוקים יז–יח)
- ”בְּנֵי נֵכָר, יִבֹּלוּ; וְיַחְגְּרוּ, מִמִּסְגְּרוֹתָם“ (שמואל ב׳ כב, פסוק מו)
- מילת גנאי לאדם הנוהג בחוסר כבוד.
- נהרס, הושמד.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמחים נבולים |
| השורש נבל ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|