יש להוסיף לדף זה את הערך: נִבֵּל.

נֵבֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבל
הגייה* nevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מקור מושאל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ נְבָלִים; ס"ר נִבְלֵי־
 
נבל
 
מפת נבל
  1. לשון המקרא כלי קיבול מעור או מחרס לנוזלים.
  2. לשון המקרא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר. מיתריו קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית.
  3. (אסטרונומיה) קבוצת כוכבים.
    • הכוכב הראשי של קבוצת הנבל הוא הכוכב וגה

גיזרוןעריכה

  1. מופיע במקרא, ובמקור חוץ מקראי בחרסי-שומרון נחקק: "נבל יין ישן ונבל שמן רחץ" . המקור מיוונית עתיקה: בהגיית נבלא nabla) νάβλα) הוא "נבל פיניקי", כלי מיתר בעל עשרה או שנים עשר מיתרים.[1] על שמו נקרא הסימן היווני שצורתו כצורת נבל. יתרה מזאת, המילה במשמעות "כלי נגינה" מופיעה לעתים בניקוד נֶבֶל בשני סגולים. למשל: ”וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם“ (ישעיהו ה, פסוק יב), ”גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל (תהלים עא, פסוק כב).
  2. עפ"י מילון אב"ש: אולי משום הדמיון לכלי הקיבול הנושא אותו שם - נֵבֶל.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י מעיר על הפסוק בישעיהו: "ולמה נקרא שמו נבל? שמנבל כל מיני כלי זמר במדרש תהילים".
  • בתלמוד הירושלמי מופיע "אמר רבי חייה בר אבא למה נקרא שמו נבל שהוא מלבין כמה מיני זמר" (ירושלמי סוכה ה ו)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   כלי מיתר
  • איטלקית: arpa‏‏‏‏
  • אנגלית: harp‏‏‏‏
  • בוסנית: harfa‏‏‏‏
  • גרמנית: Harfe‏‏‏‏
  • דנית: harpe‏‏‏‏
  • הולנדית: harp‏‏‏‏
  • הונגרית: hárfa‏‏‏‏
  • טורקית: arp‏‏‏‏
  • נורבגית: harpe‏‏‏‏
  • סלובנית: harfa‏‏‏‏
  • ספרדית: arpa‏‏‏‏
  • סרבית: харфа‏, harfa‏‏‏‏
  • פולנית: harfa‏‏‏‏
  • פינית: harppu‏‏‏‏
  • צ'כית: harfa‏‏‏‏
  • צרפתית: harpe‏‏‏‏
  • קרואטית:harfa‏‏‏‏
  • רומנית: harfă‏‏‏‏
  • רוסית: арфа‏‏‏‏

ראו גםעריכה

כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית
כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה
כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון
כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד
כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס
כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני
כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נבל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נבל
  • סיווג קונקורדנציוני: S 5035TWOT 1284a, 1284bGK 5574, 5575

סימוכיןעריכה

  1. νάβλα in Liddle, Scott and Jones, Greek-English Lexicon

נָבָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבל
הגייה* naval
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש נ־ב־ל א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ׳ נְבָלָה; ר׳ נְבָלִים, נ"ר נְבָלוֹת
 
ייצוג טיפוסי של נבל בקולנוע
  1. פושע שפל, פורע חוק.
    • ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ“ (דברים לב, פסוק ו)
    • ”לֹא-יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ“ (ישעיהו לב, פסוק ה)
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הוֹי עַל-הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ“ (יחזקאל יג, פסוק ג)
    • ”אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה-טוֹב“ (תהלים נג, פסוק ב)
  2. דמות ספרותית או קולנועית שמטרתה לסכל את פועלה של הדמות הראשית.

גיזרוןעריכה

  • נבל היה איש מתקופת התנ"ך שהתנכל לדוד. אשתו אביגיל, לימים אשת דוד, העידה עליו כך: ”אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה, עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא – נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת-נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָ.“ (שמואל א׳ כה, פסוק כה).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

נָבַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נבל
שורש וגזרה נ־ב־ל בגזרת חפ"נ
בניין פָּעַל (קַל)
 
פרח שנבל.
  1. שהתיבשו חלקיו הרעננים.
    • ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל-צְבָאָם יִבּוֹל-כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
    • ”יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ;אָכֵן חָצִיר הָעָם“ (ישעיהו מ, פסוק ז)
    • ”כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן (תהלים לז, פסוק ב)
    • ”כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ / תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כְּשׁוֹשָׁן בַּסְּתָו“ (לֹא רִגְעֵי שְׁנַת וְטֶבַע, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • הצמח נבל כיוון שלא נתנו לו מים.
  2. עיף, נחלש, נעשה תשוש.
    • נָבֹל תִּבֹּל־גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ“ (שמות יח, פסוק יז-יח)
    • ”בְּנֵי נֵכָר, יִבֹּלוּ; וְיַחְגְּרוּ, מִמִּסְגְּרוֹתָם“ (שמואל ב, פסוק כב)
  3. מילת גנאי לאדם הנוהג בחוסר כבוד.
  4. נהרס, הושמד.
    • ”אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל; אֻמְלָלוּ, מְרוֹם עַם-הָאָרֶץ“ (ישעיהו כד, פסוק ד)
    • ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל-צְבָאָם יִבּוֹל-כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה“ (ישעיהו לד, פסוק ד)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמחים נבולים


השורש נבל ב

השורש נ־ב־ל ב הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעליםעריכה

נ־ב־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַל נוֹבֵל

(ב׳ פעוּל: נָבוּל)

יִבֹּל בֹּל לִנְבֹּל
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּל מְנַבֵּל יְנַבֵּל נַבֵּל לְנַבֵּל
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-