תף

תֹּףעריכה

תופים בתהלוכה.

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה.
- ”וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.“ (שמות טו, פסוק כ)
- ”שְׂאוּ־זִמְרָה וּתְנוּ תֹף; כִּנּוֹר נָעִים עִם־נָבֶל.“ (תהלים פא, פסוק ג)
- ”יְאִירוּן כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי וְיָשֻׁבוּ יְמֵי חָרְפִּי/ הֲדַר יַעְרִי וְכַרְמִלִּי וְעֻגָבִי וְקוֹל תֻּפִּי/ וְשָׁב צָמִיד לְאֶזְרֹעִי וְהַנֶּזֶם עֲלֵי אַפִּי“ (רְשִׁיּוֹת, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- בתהלוכה הנגנים תופפו על תופים.

ערך בוויקיפדיה: תוף

כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית

כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה

כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון

כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו

כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס

כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון

כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית

השורש ת־פ־ף הוא שורש הניטה בבניין פיעל על דרך גזרת הכפולים, יתר הנטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.