צְלִיל אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צליל
הגייה* tslil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ל־ל ג
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ צְלִילִים, צְלִילִי־
  1. גון־קול

מקורעריכה

  • לשון ימי הביניים מערבית: صليل (צַלִיל) – נקישה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צליל

צְלִיל בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צליל
הגייה* tslil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צְלִילִים, ס"ר צְלִילִי־
  1. לשון המקרא פת אפויה על גחלים.
    • ”הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)

מקורעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • על פי תרגום יונתן ”חֲרַר דִלְחֵם שְׂעוֹרִין“ (יונתן על שופטים זפסוק יג) אך לא ברור מה היא מלה זאת (מה גם שהכתיב הוא "צלול").
  • רד"ק: שמע רעש לחם שעורים שהיה מתהפך במחנה מדין. ובאמרו לחם שעורים נראה כי שמע וראה אותו, או יהיה מן צלי אש שרשו צ־ל־י/ה.