פתיחת התפריט הראשי

תָּועריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תו
הגייה* tav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ו־ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ תָּוִים; תַּו־
 
התו דו האמצעי באורך רבע.
  1. אות, סימן.
    • ”עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ“ (יחזקאל ט, פסוק ד)
  2. סימן מוסיקלי לצליל.
    • "פתאום הפסיק את השירה / פשוש אחד זעיר, / אם אין מילים ואין תווים / הוא לא מוכן לשיר." (מקהלה עליזה, מאת לאה נאור)
    • בשיעור מוזיקה לומדים לקרוא תווים.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תו
  ערך בוויקיפדיה: סימן
  ספר לימוד בוויקיספר: כתיבת תווים במחשב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תווי נגינה

תָּועריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תי"ו
הגייה* tav
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־ו־ה
דרך תצורה
נטיות
  1. ת', האות האחרונה בא"ב העברי.
    • האות תו נקראת כך על שום צורתה בכתב העברי הקדום.

צירופיםעריכה

תּוּעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תו
הגייה* tu
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [ארמית] שוב, עוד.

גיזרוןעריכה

  1. קיצור של תוב (שׁוּב); כיום בשימוש רק בצרופים ותו לא, ותו לאו.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: more‏‏‏‏