Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוון
הגייה* gaven
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ן
דרך תצורה משקל קָוֶל
נטיות ר׳ גְּוָנִים; גּוֹן־, ר׳ גּוֹנֵי־
 
גלגל הגוונים.
  1. לשון חז"ל תפיסה חושית של האור הנראה, בפרט אורך הגל.
  2. עברית חדשה בהשאלה: הבדל קטן, ניואנס.

גיזרוןעריכה

  • מפרסית: (תיכונה) בהגיית גוֹנָא ('gwn) בהוראות צבע,צבע-טיבעי. מושאל לכורדית,אווסטית,אוסטית,פשטו,ארמנית. השוו גם לסנסקריט בהגיית גונא गुण בהוראת חוט,פתיל. המילה הושאלה לארמית (ומשם לעברית) בצורה: גַּוָּנָא. בערבית: گون (גון)[1], ובתקופת בית שני ראה להלן, גם לעברית[2].
  1. בשפה הטכנית מבדילים בין גון, בהירות ורוויה של צבעים, אך בלשון העממית המונח גון יכול לכלול גם את ההבדלים האחרים.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: shade‏, hue‏‏‏‏ (1), nuance‏, shade‏‏‏‏ (2)
  • ארמית: גַּוָּנָא

מידע נוסףעריכה

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.[3]

הערות שולייםעריכה

  1. מילון פרסי.
  2. מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
  3. מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם, אתר האקדמיה ללשון העברית, 12 בפברואר 2012.

גִּוֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גיוון
שורש וגזרה ג־ו־ן , גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. צבע, נתן צבע לדבר.
  2. בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.

גיזרוןעריכה

  • ארמית, לשון חז"ל.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: hue‏‏‏‏