גון

יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גוון
הגייה*	gaven
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־ן
דרך תצורה	משקל קָוֶל
נטיות	ר׳ גְּוָנִים; גּוֹן־, ר׳ גּוֹנֵי־

גלגל הגוונים.

1. לשון חז"ל תפיסה חושית של האור הנראה שנתפס כצבע.

   • ”מאי גוון טליתך?“ (בבלי, מסכת ערובין – דף נג, עמוד ב)
   • "מַרְבָדִים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף: / כַּלָּנִית, וְכַרְכֹּם – אֶלֶף גּוֹן וָצֶבַע;" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)
   • ”הצבע הכחול הוא השולט, אם כי יש גם צבעים אחרים, כגון גוונים שונים של ירוק“ (עיר בראי התקופה ירושלים במאה התשע־עשרה, מאת יהושע בן אריה, בפרויקט בן יהודה)

2. עברית חדשה בהשאלה: הבדל קטן, ניואנס.

   • ”היא מתארת ללא מעצור גוונים וגוני־גוונים של רגשות והתלבטויות.“ (אלישבע: לא היה זה אושר, אף לא חיים..., מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מפרסית: (תיכונה) בהגיית גוֹנָא ('gwn) בהוראות צבע,צבע-טיבעי. מושאל לכורדית,אווסטית,אוסטית,פשטו,ארמנית. השוו גם לסנסקריט בהגיית גונא गुण בהוראת חוט,פתיל. המילה הושאלה לארמית (ומשם לעברית) בצורה: גַּוָּנָא. בערבית: گون (גון), ובתקופת בית שני ראה להלן, גם לעברית.

1. בשפה הטכנית מבדילים בין גון, בהירות ורוויה של צבעים, אך בלשון העממית המונח גון יכול לכלול גם את ההבדלים האחרים.

צירופים

• כגון
• בן גון
• גון בינים
• רב גוני
• חד גוני
• גוני גוונים

נגזרות

• כגון
• ססגוני

מילים נרדפות

• היבט (2)
• עַיִן (1)
• צבע (1)

תרגום

• אנגלית: shade‏, hue‏‏‏‏ (1), nuance‏, shade‏‏‏‏ (2)
• ארמית: גַּוָּנָא
• צ'כית: rozrůznit ‏‏‏‏, zabarvit ‏‏‏‏, dát odstín ‏‏‏‏

מידע נוסף

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.

גִּוֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גיוון
שורש וגזרה	ג־ו־ן , גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. צבע, נתן צבע לדבר.

   • ”ונותנים ביצה במסננת (של חרדל) ... לפי שאין עושין אותה אלא לגוון.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמ, עמוד א)

2. בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.

גיזרון

• ארמית, לשון חז"ל.

נגזרות

• גִּוּוּן
• מְגֻוָּן

תרגום

• אנגלית: hue‏‏‏‏