יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוון
הגייה* gaven
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ן
דרך תצורה משקל קָוֶל
נטיות ר׳ גְּוָנִים; גּוֹן־, ר׳ גּוֹנֵי־
 
גלגל הגוונים.
  1. לשון חז"ל תפיסה חושית של האור הנראה שנתפס כצבע.
  2. עברית חדשה בהשאלה: הבדל קטן, ניואנס.

גיזרון עריכה

  • מפרסית: (תיכונה) בהגיית גוֹנָא ('gwn) בהוראות צבע,צבע-טיבעי. מושאל לכורדית,אווסטית,אוסטית,פשטו,ארמנית. השוו גם לסנסקריט בהגיית גונא गुण בהוראת חוט,פתיל. המילה הושאלה לארמית (ומשם לעברית) בצורה: גַּוָּנָא. בערבית: گون (גון)[1], ובתקופת בית שני ראה להלן, גם לעברית[2].
  1. בשפה הטכנית מבדילים בין גון, בהירות ורוויה של צבעים, אך בלשון העממית המונח גון יכול לכלול גם את ההבדלים האחרים.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.[3]

הערות שוליים עריכה

  1. מילון פרסי.
  2. מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
  3. מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם, אתר האקדמיה ללשון העברית, 12 בפברואר 2012.

גִּוֵּן עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גיוון
שורש וגזרה ג־ו־ן , גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. צבע, נתן צבע לדבר.
  2. בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.

גיזרון עריכה

  • ארמית, לשון חז"ל.

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: hue‏‏‏‏