גון

יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶןעריכה

גלגל הגוונים.

לשון חז"ל צבע.
- ”מאי גוון טליתך?“ (בבלי, מסכת ערובין – דף נג, עמוד ב)
- "מַרְבָדִים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף: / כַּלָּנִית, וְכַרְכֹּם – אֶלֶף גּוֹן וָצֶבַע;" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)
עברית חדשה הבדל קטן בצבע, ניואנס של צבע
- ”הצבע הכחול הוא השולט, אם כי יש גם צבעים אחרים, כגון גוונים שונים של ירוק“ (עיר בראי התקופה ירושלים במאה התשע־עשרה, מאת יהושע בן אריה, בפרויקט בן יהודה)
עברית חדשה בהשאלה מן (2): הבדל קטן, ניואנס.
- ”היא מתארת ללא מעצור גוונים וגוני־גוונים של רגשות והתלבטויות.“ (אלישבע: לא היה זה אושר, אף לא חיים..., מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)

במשמע הבסיסי (1), מארמית גַּוָּנָא, במקור מפרסית: گون (גון)^[1], ובתקופת בית שני ראה להלן, גם לעברית^[2].
במשמע 'הבדל קטן, ניואנס': אותו רעיון במילה מגוּון 'בעל פנים שונים' בדמיון לצבעים שונים^[3], ובמילה רב-גוניות 'ריבוי של סוגים שונים'.

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.^[4]

↑ מילון פרסי.
↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
↑ מילון אבן שושן, ערך גוון, ניואנס.
↑ מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם, אתר האקדמיה ללשון העברית, 12 בפברואר 2012.

צבע, נתן צבע לדבר.
- ”ונותנים ביצה במסננת (של חרדל) ... לפי שאין עושין אותה אלא לגוון.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמ, עמוד א)
בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.