גון

יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גוון
הגייה*	gaven
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־ן
דרך תצורה	משקל קָוֶל
נטיות	ר׳ גְּוָנִים; גּוֹן־, ר׳ גּוֹנֵי־

גלגל הגוונים.

1. לשון חז"ל צבע.

   • ”מאי גוון טליתך?“ (בבלי, מסכת ערובין – דף נג, עמוד ב)
   • "מַרְבָדִים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף: / כַּלָּנִית, וְכַרְכֹּם – אֶלֶף גּוֹן וָצֶבַע;" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)

גיזרון

• מארמית: גַּוָּנָא.

צירופים

• כגון
• בן גון
• גון בינים
• רב גוני
• חד גוני
• גוני גוונים

נגזרות

• כגון
• ססגוני

מילים נרדפות

• צבע
• עַיִן

תרגום

• אנגלית: hue‏‏‏‏
• ארמית: גַּוָּנָא

מידע נוסף

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.

גִּוֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גיוון
שורש וגזרה	ג־ו־ן , גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. צבע, נתן צבע לדבר.

   • ”ונותנים ביצה במסננת (של חרדל) ... לפי שאין עושין אותה אלא לגוון.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמ, עמוד א)

2. בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.

גיזרון

• ארמית, לשון חז"ל.

נגזרות

• גִּוּוּן
• מְגֻוָּן

תרגום

• אנגלית: color‏‏‏‏