בֶּן גָּוֶן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בן גוון
הגייה* ben gaven
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
  1. עברית חדשה גוון השונה במעט מן הגוון היסודי; ובהשאלה - הבדל קטן, ניואנס.
    • ”ובזגג השחוֹר-שחוּם, המשקף ברק-אוֹר מחלוֹן רחב שמנגד, ניכּרים בני-גוון אפרוּריים...“ (גינת חיה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
    • "נשאר בה, ביצירה, גרעין של הרגשה אורגאנית, אף אם רק צל־צלו של רעיון, בן־גוון של רגש." ("על המשמר", 3 בדצמבר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "אותן שערות השיבה הישרות שמבריק בהן בן־גוון צהוב, אותה בת־הצחוק האדיבה ואותה הנימוסיות הטבעית." ("הצפה", 10 בנובמבר 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה