צלי
צָלִיעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צָלִי |
| הגייה* | tsali |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ צְלִיִּים; צְלִי־, ר׳ צְלִיֵּי־; כ׳ צְלִיּוֹ |
- נתח בשר למאכל אשר דרך ההכנה שלו לאכילה היא צליה על אש גלויה. הצלי הוא נתח גדול, המספיק למספר מנות ולאחר הכנתו על האש נהוג לפרוסו לפרוסות.
- ”אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם; כִּי אִם צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.“ (שמות יב, פסוק ט)
- ”תְּהִי לָהֶם, לִצְלוֹת עָלֶיהָ צְלִיָּם וְלִשְׁפּוֹת סִירָם וּלְהָחֵם כַּף-יָדָם“ (דָּבָר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: צלי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלי |