ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בשר
הגייה *
basar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־שׂ־ר ב
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ בְּשָׂרִים; בְּשַׂר־, ר׳ בִּשְׂרֵי־
בשרים שונים
הרקמות הרכות המכסות את העצמות בגופם של בעלי חיים .
”וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר “ (בראשית מא , פסוק ב )
מאכל מן החי , כינוי לשרירים המשמשים למאכל.
מחקרים מדעיים הראו שצריכת בשר אדום מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן .
”"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ“ (שמות יב , פסוק ח )
בהשאלה: כלל עולם החי.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם“ (בראשית ו , פסוק יג )
בהשאלה: משפחה , קרובים בקרבת דם .
”לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל־תְּהִי בוֹ, כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא“ (בראשית לז , פסוק כז )
בהשאלה מן (1): החלק העסיסי של הפרי.
בתוך בשר הפרי נמצא הגרעין , ומסביבו - הקליפה.
בהשאלה מן (1): תוכן משמעותי .
הנימוקים היו חסרי בשר ולכן לא שכנעו את ההנהלה.
לשון המקרא איבר מין זכרי .
”דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא.“ (ויקרא טו , פסוק ב )
”וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר ־חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם.“ (יחזקאל כג , פסוק כ )
"אפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו , מכל מקום, על הכניסה בלבד שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו" (פסק־הלכה של הרב עובדיה יוסף )
השוואה ללשונות זרות: באכדית : bišru; באוגריתית: בשר; בארמית : בִּשְׂרָא או בִּסְרָא; בערבית : بَشَرَة (בַּשַׁרַה, במשמעות עוֹר ) ו־بَشَر (בַּשַׁר, במשמעות הקיבוצית של אדם ).
ערך בוויקיפדיה:
בשר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
בשרים
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
בישר
שורש וגזרה
ב־שׂ־ר א , שלמים
בניין
פִּעֵל
העביר ידיעה לנוכחים, הכריז.
"וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹאָב לֹא אִישׁ בְּשֹׂרָה אַתָּה הַיּוֹם הַזֶּה וּבִשַּׂרְתָּ בְּיוֹם אַחֵר וְהַיּוֹם הַזֶּה לֹא תְבַשֵּׂר כִּי עַל כֵּן בֶּן הַמֶּלֶךְ מֵתֵ" (שמואל ב יח, כ)
"זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ " (ישעיהו ס, ו)
"וַיַּפְשִׁיטֻהוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר אֶת עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם" (דברי הימים א, י, ט)
היווה רמז לבאות, היווה סימן מוקדם.
הגשם מבשר את תחילת הסתיו .
מקביל לאכדית: bussuru - להביא או למסור מסר.
בעִבְרֲבִית של ימי-הביניים רבי יהודה הלוי בשירו עושה שימוש בצורת 'אל-בִּאשׁארַה' - 'הבשורות'[ 1] . ערבית בהגיית مُبْسِرَات (מֻבַּשִֹרָת) בהוראת 'הרוחות שלפני הגשם'
↑ מאת: פאול וקסלר. "זיהוי יסודות לשוניים יהודיים בשפת ג'ודזמו" / פעמים כרך 18. עמ'-43. 1984