ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ארמית
הגייה *
aramit
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
דרך תצורה
אֲרָם + ־ִית
נטיות
שפה שמית שהייתה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה בתקופה קדומה. שימשה גם בכתבי קודש יהודיים.
”וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַב-שָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה“ (מלכים ב׳ יח , פסוק כו )
”וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית – מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא“ (דניאל ב , פסוק ד )
”וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית “ (עזרא ד , פסוק ז )
”כל בני ישראל בשתי ארצות המולדת של תרבותם המקורית, בארץ-ישראל ובבבל, היו מדברים ויוצרים ארמית במשך אלף שנים ויותר; כמה חלקים ספרותיים, מרובי כמות ואיכות, בלשון זו נכנסו אפילו לתוך ה“קאנון” הדתי והלאומי של היהודים;“ (הספר העברי , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
בעברית השתלבו הרבה מילים וביטויים מארמית .