ערבית

עַרְבִית, עֲרָבִיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ערבית
הגייה^*	arvit, aravit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ר־ב
דרך תצורה	ערב + ־ִית
נטיות

המילה "ערבית" בערבית

לשונם של הערבים.
- מלים עבריות רבות מקורן בלשון הערבית.

תרגוםעריכה

אנגלית: Arabic‏‏‏‏
ערבית: العَرَبِيَّة‏‏‏‏ (הגייה:אלעַרַבִּיַّה)
יידית: אַראַביש‏‏‏‏ (גם אערעבאיש)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ערך בוויקיפדיה: ערבית

ספר לימוד בוויקיספר: ערבית

עַרְבִיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ערבית
הגייה^*	arvit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ר־ב
דרך תצורה	משקל קַטְלִית ערב + ־ִית
נטיות

תחילתו של הלילה.
- ”אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק א, הלכה א)
- ”הַיּוֹם בְּטֶרֶם נִפְטַר, הַשַּׁחַק עוֹד מַאְדִּים, / וּכְבָר רָבְצָה עַל הַכֹּל תּוּגַת עַרְבִית עֲקָרָה“ (ערבית, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”ובבית חותנו אכלו פת־ערבית בחצות או כחצות הלילה, בשעה שהוא ישן על הספסל מרוב ליאות“ (גלמוד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
סוף היום, לפני תחילתו של הלילה.
- ”רבי יוסי אומר, סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית - אין בכך כלום“ (בבלי, מסכת מגילה – דף כא, עמוד א)
כינוי לתפילת הערב, תפילת מעריב.
- ”מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית; מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה א)
- ”ובבוא הליל, בנוח התורה ודרך־ארץ יחד, וגם תפילת ערבית כבר תּמה, כמו איזה הד עצב מפלס לו שם נתיב“ (מעבר לנהר, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”והוא גם רעב עיף וצמא, שלא טעם מאומה כל היום, ובעת צרתו זו עמד והתפלל תפילת ערבית, שופך נפשו ומתפלל בהתלהבות ובכונה עצומה“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)