שחרית

שַׁחֲרִיתעריכה

תפילת הבוקר היהודית
- ”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים (בַּשָּׁנָה) כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם, בַּשַּׁחֲרִית, בַּמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים, בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה א)
- ”אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט, פסוק כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כו, עמוד ב)
שעות הבוקר המוקדמות
- ”רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וְישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה א)
אירוע, הצגה או מופע שנערך בשעות הבוקר כגון קונצרט.

בשפה מצרית עתיקה - שׂהֶרֻ; sa-Ḥeru; עברית ארכאית - שְׁחָרִים ^[1] , פירוש - זריחה בוקר. נגזרת של אותה מילה היא הביטוי במצרית קדומה - מָחַרְת-הָרֻ (m ẖrt-hrwm ẖrt-hrw) ומשמעותה: "יום יומי".
שחר הוא שמו של אל השחר (הזריחה) במיתולוגיה הכנענית. שחר היה אחיו התאום של שלם - אל השקיעה.
מואבית - "שׁחרת" משמעות - "בוקר" ^[2].
س ح ر - הוא שורש ערבי וממנו נגזרת המילה - سحر s-ḥ-r, שׂחֲרְ - לפיכך פירוש שמו של היישוב - "בית - סאחור" = בית השחר.