ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
shakharit
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
שׁ־ח־ר
דרך תצורה
משקל קַטְלִית שחר + ־ִית
נטיות
תפילת הבוקר היהודית
”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים (בַּשָּׁנָה) כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם, בַּשַּׁחֲרִית , בַּמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים, בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה א )
”אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט , פסוק כז ) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כו, עמוד ב )
שעות הבוקר המוקדמות.
”רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית , וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וְישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה א )
"...וַאֶלְתָחֵם בָּה מִבְּקֹעַ הַשַחֲרִת עַד הַצָהֳרָם." (מצבת מישע#שורה 15 )
אירוע, הצגה או מופע שנערך בשעות הבוקר כגון קונצרט.
בשפה מצרית עתיקה - שׂהֶרֻ; sa-Ḥeru; עברית ארכאית - שְׁחָרִים [1] , פירוש - זריחה בוקר. נגזרת של אותה מילה היא הביטוי במצרית קדומה - מָחַרְת-הָרֻ (m ẖrt-hrw m ẖrt-hrw) ומשמעותה: "יום יומי".
שחר הוא שמו של אל השחר (הזריחה) במיתולוגיה הכנענית. שחר היה אחיו התאום של שלם - אל השקיעה.
מואבית - "שׁחרת" משמעות - "בוקר" [2] .
س ح ر - הוא שורש ערבי וממנו נגזרת המילה - سحر s-ḥ-r, שׂחֲרְ - לפיכך פירוש שמו של היישוב - "בית - סאחור" = בית השחר.
↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 634
↑ מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף - ארנסט קליין,הוצאת-כרטא, ערך:"שחר", עמ'651