שָׁחֹר (גם: שָׁחוֹר)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשחור
הגייה*shakhor
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורששׁ־ח־ר ב
דרך תצורהמשקל קָטֹל
נטיותנ׳ שְׁחֹרָה; ר׳ שְׁחֹרִים, נ"ר שְׁחֹרוֹת; שְׁחֹר־, נ׳ שְׁחֹרַת־, ר׳ שְׁחֹרֵי־, נ"ר שְׁחֹרוֹת־
מעבר הדרגתי מצבע לבן, דרך אפור ועד לשחור.
  1. לשון המקרא הַצֶּבַע הַכֵּהֵה בְּיוֹתֵר; צֶבַע החֹשֶׁךְ.
    • ”בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים (זכריה ו, פסוק ב)
    • שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה“ (שיר השירים א, פסוק ה)
    • "עטור מצחך זהב שחור, אינני זוכר אם כתבו כך בשיר" (עטור מצחך, מאת אברהם חלפי)

גיזרון

עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אוקראינית: чорний‏‏‏‏ (תעתיק: čórnyj)
  • איטלקית: nero‏‏‏‏
  • אירית: dubh‏‏‏‏
  • אנגלית: black‏‏‏‏
  • אסטונית: must‏‏‏‏
  • ארמית: אוּכָּם
  • בוסנית: crna‏‏‏‏
  • גרמנית: Schwarz‏‏‏‏
  • דנית: sort‏‏‏‏
  • הולנדית: zwart‏‏‏‏
  • הונגרית: fekete‏‏‏‏
  • וייטנמית: đen‏‏‏‏
  • טורקית: siyah‏, kara‏‏‏‏
  • יוונית: μαύρος‏‏‏‏ (תעתיק: mávros), μέλας‏‏‏‏ (תעתיק: mélas)
  • יידיש: שוואַרץ‏‏‏‏
  • יפנית: 黒い‏‏‏‏ (תעתיק: kuroi)
  • לטינית: niger‏‏‏‏
  • ליטאית: juoduma‏‏‏‏
  • מלטית: iswed‏‏‏‏
  • נורווגית: svart‏, sort‏‏‏‏
  • סינית: 黑色‏‏‏‏
  • סלובנית: črn‏‏‏‏
  • סלובקית: čierny‏‏‏‏
  • ספרדית: negro‏‏‏‏
  • ערבית: أَسْوَد‏‏‏‏ (תעתיק: אַסְוַד)
  • פולנית: czerń‏‏‏‏
  • פורטוגלית: preto‏‏‏‏
  • פרסית: سياه‏‏‏‏ (תעתיק: סיאה)
  • צ'כית: čerň‏‏‏‏
  • צרפתית: noir‏‏‏‏
  • קוראנית: 검다‏‏‏‏ (תעתיק: geomda)
  • קרואטית: crna‏‏‏‏
  • רומנית: negru‏‏‏‏
  • רוסית: чёрный‏‏‏‏ (תעתיק: čórnyj)
  • שוודית: svart‏‏‏‏
  • תאילנדית: ดำ‏‏‏‏ (תעתיק: dam)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שחור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחור
השורש שׁחר ב

קטגוריה:שׁחר ב (שורש)

שַׁחַר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשחר
הגייה*shakhar
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורששׁ־ח־ר א
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ שְׂחָרִים; שַׁחַר־, ר׳ שַׁחֲרֵי־
השחר
  1. לשון המקרא דמדומי בוקר, הזמן הסמוך לזריחת השמש.
    • ”אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח“ (ישעיהו נח, פסוק ח)
    • ”מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ-שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת“ (שיר השירים ו, פסוק י)
    • קמתי עם שחר ויצאתי לעבודה.
  2. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

עריכה
  • המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אבלאית: 𒋛𒂗𒈝 (⁠šiḥrum⁠), אכדית: 𒊺𒂊𒊒 (šeru), אוגריתית: 𐎌𐎈𐎗 (שׁחר), מואבית: שׁחרת[1], ארמית: שַׁחְרָא, ערבית: سَحَر (סַחַר). משערים שבפרוטו-שמית היתה הצורה šaḥ(a)r בהוראה זו.
  • דומה גם למצרית: sa-ḥeru בהוראה דומה.[2]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שחר
    ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחר
  • האקדמיה ללשון העברית, שַׁחַר

שָׁחַר א

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשחר
שורש וגזרהש־ח־ר ב
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה לשחור.
    • ”עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב“ (איוב ל, פסוק ל)

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

שָׁחַר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשחר
שורש וגזרהש־ח־ר א
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא דרש; התאמץ להשיג.
    • שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ“ (משלי יא, פסוק כז)

גיזרון

עריכה
  • הופעה יחידאית בבניין קל. מקביל לצורה הנפוצה יותר: שִׁחֵר בבניין פיעל, ראו שם.

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: seek‏‏‏‏

שִׁחֵר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשיחר
שורש וגזרהש־ח־ר א
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא התאמץ להשיג; התאמץ להיפגש עם־.
    • ”אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל.“ (תהלים עח, פסוק לד)
    • ” אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי.“ (הושע ה, פסוק טו)
    • ”וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת עֲוֺנִי, כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.“ (איוב ז, פסוק כא)
  2. לשון המקרא השכים, הקדים.
    • ”חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.“ (משלי יג, פסוק כד)

גיזרון

עריכה
 1. הקשר לשַׁחַר א לא ברור לגמרי. רד"ק כתב: "מענין שחר הם, כי בשחר ידרוש אדם ויחקור ויפקוד, כי הזריז על הדבר ישכים ויקום בשחר."[3] הוא גם ציין לדמיון לקשר בין בֹּקֶר לבִּקֵּר.[4]
יש שפירשו בחלק מהפסוקים כמו (2),[5] או בהוראת: התמיד לעשות כן בכל בוקר,[6] השוו "שוחר".
 2. מלשון שַׁחַר א - תחילת היום.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: seek‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. מילון קליין, שַׁחַר I.
  2. EA Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 634.
  3. רד"ק, ספר השרשים, שחר.
  4. וכן כתב שד"ל ישעיהו כו,ט.
  5. ישעיה כו,טו (רד"ק; שד"ל); תהלים סג,ב (תרגום, רד"ק; ראב"ע); משלי ז,טו (הואיל משה); איוב כד,ה (תרגום; ריב"ג; מיוחס לרשב"ם).
  6. ישעיה כו,טו (שד"ל).