שָׂפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפה
הגייה* safa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות זוגי שְׂפָתַיִם,
ר׳ שְׂפָתוֹת (1); שָׂפוֹת (2, 3)
  1. שני קפלים של רקמות רגישות המקיפים את הפה.
  2. הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאנשים אחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
    • בישראל מדברים בשפה העברית, בעוד שבצרפת מדברים בשפה הצרפתית.
    • ”וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“ (בראשית יא, פסוק א)
    • ”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה“ (ישעיהו כח, פסוק יא)
  3. קצה, שוליים.
  4. (טופולוגיה) קבוצת הנקודות של קבוצה שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.
  5. (ימאות) השוליים העליונים של דופן סירה, המשתרעים למלוא אורכה; בסירות עץ: קורת עץ המורכבת מעל טור הלוחות העליון, מכסה את קצות הצלעות ובה קבועים מלגזי המשוטים.
    • "שפה (gunwale) – לוח העובר לאורך הסירה על הגבול העליון של הדפן. מכסה את חתכי הצלעות מלמעלה, משמש חזוק לארך הסירה ובסיס לקני המזלגות ולכריות היתדות. (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
    • "כן המלגז הינו צינור מתכת הקבוע בכרית שבשפת הסירה, עליו מוחזק המלגז." (מאיר שש (עורך), ספר הים, 1970)

גזרוןעריכה

  • לשון קדם אפרו-אסיתית: שָׂאפָּתְּ śapat.
  • משפה מצרית עתיקה: ספְּתּ,סֶפְּתִּי septi.
  • אכדית:שֶפתוּ 𒅻 šaptu.
  • ארמית: ספתא ‎sapta.
  • קופטית: (שְׂפּוֹתּוּ, (ⲥⲡⲟⲧⲟⲩ) בהגייה אנגלית - "spotou" - (מן מילה זו נגזרת המילה הלועזית spy "מרגל" - בהוראת - "זה שעיסוקו קשור בשפתיים המוסרות מידע").
  • ערבית: נהגיית כמו במילת הסלנג העיברית שאפה, شَفَة, ‎šafa.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
    1. lip‏‏‏‏
    2. language‏‏‏‏
    3. margin‏, edge‏‏‏‏
  • צרפתית: lèvre‏‏‏‏ (1), langage‏, langue‏‏‏‏ (2)
  • גאורגית: ენა‏‏‏‏ (הגייה: אֶנא) (2)
  • ערבית: لغة‏‏‏‏ (הגייה: לֻעַ'ה) (2)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שפתיים

שָׁפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. הבריא פסקו כאבי גופו. נרגע מצירי הלידה
    • ”המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפתה מן הצער ולא מן הדם“ (משנה, מסכת נדהפרק ד, משנה ד)
    • ”המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אלעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו“ (תוספתא, מסכת נדהפרק ה, הלכה ז)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

שִׁפָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיפה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. [חוק ומשפט] שילם החזר הוצאות או תשלום לכסוי נזק.
    • החברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון.
    • "הקופה תשפה את העמית על הוצאותיו הממשיות" (מתוך תעודת ביטוח רפואי)

גיזרוןעריכה

  1. בתלמוד השורש שׁ־פ־ה מציין החלקה, יישור ועיבוד לקבלת המוצר או הצורה הרצויים, וגם השכנת שלווה. בכמה מקומות בתלמוד השורש מתייחס למצבם של נכסים ולפיצוי על נזק: ”אמר רב בון בר חייה: נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב לשפות לו.“ (ירושלמי, מסכת בבא בתראפרק ו, הלכה ג) ומכאן השימוש בעברית חדשה. כנראה שורש זה שונה מהשורש המקראי (ראה נשפה, שפי).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

שִׁפָּה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיפה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/הגזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל כרת קצץ
    • ”הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו..הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו ומן השרשים של בעל הקרקע ..קנה שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה (משנה, מסכת בבא בתראפרק ה, משנה ד)

גיזרוןעריכה

נדיר בלשון חז"ל

פרשנים מפרשיםעריכה

תוספות יו"ט: מילה זו דומה ללשון ארמי תרגום המילה כתת ”ואכת אתו-ושפית יתיה“ (דברים ט, פסוק כא)

שֻׁפָּה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. [חוק ומשפט] קיבל החזר הוצאות או פיצוי על נזק.
    • המבוטח ישופה רק בגובה שיעור הנזק שנגרם לו בפועל.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

שֻׁפָּה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/הגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. משמעות משוערת בלט.
    • ”יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ.“ (איוב לג, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

  • פועל המופיע רק פעם אחת בתנך ולא ברור מה פרושו. רש"י: "ושופו עצמותיו - מתנתקין ממקומו." מצודת דוד: "עצמותיו יכותתו." רבי אברהם פריצול: "גבהות עצמותיו מהיה הבשר (על פי שפיים)."