שָׂפָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפה
הגייה* safa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות זוגי שְׂפָתַיִם,
ר׳ שְׂפָתוֹת (1); שָׂפוֹת (2, 3)
 
טביעת השפתיים בעת נשיקה
 
המילה שפה בשפות שונות
  1. שני קפלים של רקמות רגישות המקיפים את הפה.
    • ”אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ“ (תהלים נא, פסוק יז)
    • האגרוף פצע את שפתו העליונה של הבריון.
  2. הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
    • ”וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“ (בראשית יא, פסוק א)
    • ”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה“ (ישעיהו כח, פסוק יא)
    • בישראל מדברים בשפה העברית, בעוד שבצרפת מדברים בשפה הצרפתית.
  3. קצה, שוליים.
    • ”עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב“ (יהושע יא, פסוק ד)
    • השוטר ישב על שפת המדרכה והביט לעבר הכביש.
  4. (טופולוגיה) קבוצת הנקודות של קבוצה שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.
  5. (ימאות) השוליים העליונים של דופן סירה, המשתרעים למלוא אורכה; בסירות עץ: קורת עץ המורכבת מעל טור הלוחות העליון, מכסה את קצות הצלעות ובה קבועים מלגזי המשוטים.
    • "שפה (gunwale) – לוח העובר לאורך הסירה על הגבול העליון של הדפן. מכסה את חתכי הצלעות מלמעלה, משמש חזוק לארך הסירה ובסיס לקני המזלגות ולכריות היתדות. (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
    • "אתה עולה יותר מדי - צעק פיני, כשהוא יושב לו על שפת הסירה ורגליו נתמכות בספסל." ("מערכות ים", אוגוסט 1948)
    • "כן המלגז הינו צינור מתכת הקבוע בכרית שבשפת הסירה, עליו מוחזק המלגז." (מאיר שש (עורך), ספר הים, 1970)

גזרון עריכה

  • אכדית: 𒊭𒀊𒌈 (šaptu); אוגריתית: 𐎌𐎔𐎚 (שׁפת); ארמית: סָפְתָא; ערבית: شَفَة (שַׁפָה). מצרית: spt, להלן הירוגליף:
    sp
    t
    D24

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   1. אחת משתי רקמות עור סביב הפה
  • איטלקית: labbro‏‏‏‏
  • אנגלית: lip‏‏‏‏
  • גרמנית: Lippe‏, Lefze‏‏‏‏
  • יוונית: χείλος‏‏‏‏ (תעתיק: cheílos)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: kuchibiru)
  • נורווגית: leppe‏‏‏‏
  • ספרדית: labio‏, labro‏‏‏‏
  • ערבית: شَفة‏‏‏‏ (הגייה: שִׁפָה)
  • צרפתית: lèvre‏‏‏‏
  • רוסית: губа‏‏‏‏ (תעתיק: gubá)
уста‏‏‏‏ (תעתיק: ustá)
2. ר' לשון
   3. קצה, שוליים
  • איטלקית: labbro‏, orlo‏‏‏‏
  • אנגלית: edge‏, rim‏‏‏‏
  • גרמנית: Rand‏, Kante‏‏‏‏
  • יוונית: χείλος‏‏‏‏ (תעתיק: cheílos)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: heri)
  • נורווגית: rand‏, kant‏‏‏‏
  • ספרדית: orilla‏, borde‏, canto
  • ערבית: شَفة‏‏‏‏ (הגייה: שִׁפָה)
  • צרפתית: bord‏‏‏‏
  • רוסית: край‏‏‏‏ (תעתיק: kraj)

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שפתיים

שָׁפָה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הבריא פסקו כאבי גופו. נרגע מצירי הלידה
    • ”המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפתה מן הצער ולא מן הדם“ (משנה, מסכת נדהפרק ד, משנה ד)
    • ”המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אלעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו“ (תוספתא, מסכת נדהפרק ה, הלכה ז)

גיזרון עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילה קרובה בערבית شَفَى (הגייה: שָׁפָא) שפירושה: רִפֵּא.

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה

שִׁפָּה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיפה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. [חוק ומשפט] שילם החזר הוצאות או תשלום לכסוי נזק.
    • החברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון.
    • "הקופה תשפה את העמית על הוצאותיו הממשיות" (מתוך תעודת ביטוח רפואי)

גיזרון עריכה

  1. בתלמוד השורש שׁ־פ־ה מציין החלקה, יישור ועיבוד לקבלת המוצר או הצורה הרצויים, וגם השכנת שלווה. בכמה מקומות בתלמוד השורש מתייחס למצבם של נכסים ולפיצוי על נזק: ”אמר רב בון בר חייה: נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב לשפות לו.“ (ירושלמי, מסכת בבא בתראפרק ו, הלכה ג) ומכאן השימוש בעברית חדשה. כנראה שורש זה שונה מהשורש המקראי (ראה נשפה, שפי).

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

שִׁפָּה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיפה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/הגזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל כרת קצץ
    • ”הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו..הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו ומן השרשים של בעל הקרקע ..קנה שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה (משנה, מסכת בבא בתראפרק ה, משנה ד)

גיזרון עריכה

  • נדיר בלשון חז"ל
  • מצרית-קדומה בהגיית אִסְפְּ isp בהוראת לחתוך,לחצוב . לקמן הירוגליף ee-s-p + מימין, אידאוגרמת-סכין .
    M17S29Q3T30

פרשנים מפרשים עריכה

תוספות יו"ט: מילה זו דומה ללשון ארמי תרגום המילה כתת ”ואכת אתו-ושפית יתיה“ (דברים ט, פסוק כא)

ראו גם עריכה

שֻׁפָּה א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. [חוק ומשפט] קיבל החזר הוצאות או פיצוי על נזק.
    • המבוטח ישופה רק בגובה שיעור הנזק שנגרם לו בפועל.

גיזרון עריכה

תרגום עריכה

שֻׁפָּה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/הגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. (משמעות משוערת) בלט.
    • ”יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ.“ (איוב לג, פסוק כא)

גיזרון עריכה

  • פועל המופיע רק פעם אחת בתנך ולא ברור מה פרושו. רש"י: "ושופו עצמותיו - מתנתקין ממקומו." מצודת דוד: "עצמותיו יכותתו." רבי אברהם פריצול: "גבהות עצמותיו מהיה הבשר (על פי שפיים)."