פתיחת התפריט הראשי

ויקימילון β

תוכן עניינים

שָׂפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפה
הגייה* safa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות זוגי שְׂפָתַיִם,
ר׳ שְׂפָתוֹת (1); שָׂפוֹת (2, 3)
  1. שני קפלים של רקמות רגישות המקיפים את הפה.
  2. הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאנשים אחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
    • בישראל מדברים בשפה העברית, בעוד שבצרפת מדברים בשפה הצרפתית.
    • "וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (בראשית יא, פסוק א)
    • "כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה" (ישעיהו כח, פסוק יא)
  3. קצה, שוליים.
  4. [טופולוגיה] קבוצת הנקודות של קבוצה שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
    1. lip‏‏‏‏
    2. language‏‏‏‏
    3. margin‏, edge‏‏‏‏
  • צרפתית: lèvre‏‏‏‏ (1), langage‏, langue‏‏‏‏ (2)
  • גאורגית: ენა‏‏‏‏ (הגייה: אֶנא) (2)
  • ערבית: لغة‏‏‏‏ (הגייה: לֻעַ'ה) (2)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שפתיים

שִׁפָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיפה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. [חוק ומשפט] שילם החזר הוצאות או תשלום לכסוי נזק.
    • החברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון.
    • "הקופה תשפה את העמית על הוצאותיו הממשיות" (מתוך תעודת ביטוח רפואי)

גיזרוןעריכה

  1. בתלמוד השורש שׁ־פ־ה מציין החלקה, יישור ועיבוד לקבלת המוצר או הצורה הרצויים, וגם השכנת שלווה. בכמה מקומות בתלמוד השורש מתייחס למצבם של נכסים ולפיצוי על נזק: "אמר רב בון בר חייה: נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב לשפות לו." (ירושלמי, מסכת בבא בתראפרק ו, הלכה ג) ומכאן השימוש בעברית חדשה. כנראה שורש זה שונה מהשורש המקראי (ראה נשפה, שפי).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

שֻׁפָּה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/ה אגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. [חוק ומשפט] קיבל החזר הוצאות או פיצוי על נזק.
    • המבוטח ישופה רק בגובה שיעור הנזק שנגרם לו בפועל.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

שֻׁפָּה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שופה
שורש וגזרה שׁ־פ־י/הגזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. משמעות משוערת בלט.
    • "יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ." (איוב לג, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

  • פועל המופיע רק פעם אחת בתנך ולא ברור מה פרושו. רש"י: "ושופו עצמותיו - מתנתקין ממקומו." מצודת דוד: "עצמותיו יכותתו." רבי אברהם פריצול: "גבהות עצמותיו מהיה הבשר (על פי שפיים)."