שׁוֹפִין עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שופין
הגייה* shofin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ו־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ שׁוֹפִינִים; שׁוֹפִין־, ר׳ שׁוֹפִינֵי־
 
שופינים מסוגים שונים
  1. לשון חז"ל כלי־יד לעיבוד שבבי ולליטוש חלקי מתכת ועץ בעיקר, המורכב מפיסת פלדה קצרה שעליה חרוצים זיזים ובליטות חדים.
    • ”וְשׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אִִסְקֻטְלָא... קִרְטְסָם, וְשָׁפָן בְּשׁוֹפִין - טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כליםפרק ל, משנה א) (ושולי קערה ושולי מגש... החליקם (בגיר) וליטשם בשופין – טמאים.)
    • השיניים החרוקות בגוף השופין נקראות – מחרוקת.

גיזרון עריכה

  • מארמית: שׁוֹפִינָא. ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תרפ"ט), 1929.

נגזרות עריכה

פרשנים מפרשים עריכה

  • פירוש ר' עובדיה מברטנורא לכלים ל א: בשופין - כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ"א בלע"ז.

צירופים עריכה

  • שופין עגול
  • שופין שטוח
  • שופין מחט
  • שופין עדין
  • שופין גס

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: file‏‏‏‏
  • צרפתית: lime‏‏‏‏
  • גרמנית: Feile‏‏‏‏