מַלְגֵּזעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלגז
הגייה* malgez
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ג־ז
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַלְגְּזִים; מַלְגֵּז־, ר׳ מַלְגְּזֵי־
 
מלגז (קלשון) (1)
 
מקום המלגז בסירת משוטים (2)
  1. לשון חז"ל קלשון; מוט עץ ארוך ובראשו שתיים־שלוש שיני ברזל, המשמש לגיבוב קש, תבן וכו'.
    • "שנים שהיו אוחזין במלגז ולוגזין בכרכר" (שבת צב ב)
  2. עברית חדשה (ימאות) משענת למשוט, דמוית מזלג דו-שיני, הקבועה בלזבזת של סירת משוטים.
    • עם קבלת הפקודה מניח החותר את צוואר המשוט בתוך המלגז.
    • "מלגז - ברזל בצורת U, המשמש נקודת משען למשוט ומעביר לסירה את פעולת המשוט [...]." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)

גיזרוןעריכה

  • מן לגז, קרוב אל מזלג.
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על שבת צב ב: "מלגז - פורק"א בת ג' שיניים ומהפכין בה תבואה בגורן והוא מעמר דהוא אב מלאכה. ולוגזין - מאספין השבלין."

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   קלשון
   משענת למשוט

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מלגז