מזלג
מַזְלֵגעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזלג |
| הגייה* | mazleg |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ל־ג |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַזְלְגוֹת 'או׳ מִזְלָגוֹת |
- כלי מוארך, בדרך כלל בעל שלוש או ארבע שניים, לפעמים שתי שניים, שאותן נועצים במזון כדי להגישו אל הפה.
- מזלג הפלסטיק שלי נשבר כאשר נעצתי אותו בבשר.
- ”קוֹל מַזְלֵג מְנַקֵּר וְשַׂכִּין קוֹרָצֶת / וְקוֹל שָׂפָה מוֹצֶצֶת וּמִתְמַצְמָצֶת;“ (אלוף בצלות ואלוף שום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק ג)
- ”נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְקַרְדֹּם לַחְתּךְ אֶת הַדְּבֵלָה. מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵפָה, לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג, לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן. אֶת הַכּוֹשׁ וְאֶת הַכִּרְכָּר, לִתְחֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד, לִטֹּל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ, וְשֶׁל סַקָּאִים, לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת הַדָּלֶת:“ (משנה, מסכת שבת – פרק יז, משנה ב)
- בהשאלה, עממי צומת דרכים המפצל כביש אחד לשתי דרכים או יותר.
- הבית שלי ממוקם בדיוק אחרי המזלג.
פרשנים מפרשיםעריכה
- רשב"ם: "ומזלגותיו - לקחת בהן איברי הקרבנות ולהפכן על גחלי המערכה להקטירן."
- רש"י: "ומזלגתיו - כמין אונקליות כפופים, ומכה בהם בבשר ונתחבים בו ומהפך בהן על גחל המערכה שיהא ממהר שריפתן ובלעז קרוצינ"ש [אנקולים] ובלשון חכמים צינוריות."
מובאות נוספותעריכה
1עריכה
- ”תוחב מזלג בחתיכת הדג המוכן ונותנו לתוך פיו“ (מעבר לגבולין, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
- ”וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יהוה נְחֹשֶׁת מָרוּק“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק טז)
- ”זוֹמָא לִסְטְרָא שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַמַּזְלֵג. נִטַּל הַמַּזְלֵג, טְמֵאָה מִפְּנֵי כַפָּהּ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ב)
- "מכאן אמרו נטל מקל או מלגז או כרכר או שרביט כולן אסורין בהנאה" (ילקוט שמעוני, פרשת ראה, רמז תתפ"ח)
צירופיםעריכה
- כל אשר יעלה המזלג (1)
- על קצה המזלג (1)
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
|
מידע נוסףעריכה
- המעיין במקרא יבחין כי המילה מצויה הן בצורת היחיד הן בצורת הרבים. אולם למרבה ההפתעה שונה הריבוי המקראי (מִזְלָגוֹת) מהריבוי השגור בפינו (מַזְלְגוֹת). תופעה זו חלה גם במילים מקראיות אחרות (מַשְׁבֵּר למשל), אך אינה תואמת את הריבוי הנהוג במשקל מַקְטֵל. מסיבה זו התירו המדקדקים גם את הריבוי הרגיל: מַזְלְגוֹת, בלויית מִזְלָגוֹת. היו אף מדקדקים שסברו כי יש לכתוב מַזְלֵגִים, אך צורה זו הייתה רחוקה מדי מן הצורה המקראית ולא נקלטה בקרב הדוברים.
- בלשון חז"ל הוחלפה לפעמים המילה במלגז.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: מזלג |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזלגות |
מִזְלָגעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזלג |
| הגייה* | mizlag |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ל־ג |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִזְלָגוֹת |
- ארכאי מעין מכשיר עינויים.[דרוש מקור]
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.