קִלְשׁוֹן, קִלְּשׁוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלשון, קילשון
הגייה* kilshon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
נטיות ר׳  קִלְּשׁוֹנִים
 
קלשון
 
פוסידון מחזיק קלשון (2)
 
קלשון (3)
  1. כלי חקלאי בעל ידית ארוכה ושתים, שלש, ארבע, או יותר אצבעות חדות, המשמש להרמה של חומר צמחי בעקר, כגון חציר, קש, תבואה. כלי כבד יותר משמש לחפירה והפיכת הקרקע (קלשון חפירה).
    • ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן“ (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
  2. כלי זין דומה לקלשון (1).
  3. מערכת קרקעית המשמשת ליריית טילים מסוג: AGM-45 שרייק.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

1

  • פינית: hanko‏‏‏‏
  • צ'כית: vidle‏‏‏‏
  • קרואטית: vile‏‏‏‏
  • רומנית:
  • שבדית: högaffel‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

  • המלה מופיעה במקרא בצורה "קִלְּשׁוֹן", בלמ"ד דגושה. האקדמיה ללשון העברית קבעה בהחלטה 2.1.5 בדקדוק שהדרך העדיפה כיום היא "קִלְשׁוֹן", בלא דגש (ובדומה, גם קִמְשׁוֹן).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קלשון
  ערך בוויקיפדיה: כחלילית (טיל)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: AGM-45 שרייק