מלך
מֶלֶךְ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מלך |
הגייה* | melekh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ל־ך |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ מְלָכִים; מֶלֶךְ־, ר׳ מַלְכֵי־; כ׳ מַלְכּוֹ |
תוארי אצולה |
---|
מלך | נסיך | דוכס | מרקיז | רוזן | ויקונט | ברון | אביר | גביר |
- שליט עליון, יחיד, העוצר בכוח או מתוקף כבודו על חבל ארץ.
- ”אִי-לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן-חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי“ (קהלת י, פסוקים טז – יז)
- ”כִּי יהוה שֹׁפְטֵנוּ יהוה מְחֹקְקֵנוּ יהוה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ“ (ישעיהו לג, פסוק כב)
- ”מֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל, / שַׁלִּיט, מֶלֶךְ הָאֲרָצוֹת [...] מֶלֶךְ עָשִׁיר הָיָה, מֶלֶךְ / נָתַן זָהָב, נָתַן כֶּסֶף / לִבְנֵי אַרְצוֹ לְכֻלָּהַם / כָּאִלָּנוֹת וְכַשִּׁקְמָה“ (לברק כוכבים נופלים, מאת אלתר לוין, בפרויקט בן יהודה)
- רוב המלכים מעבירים את שלטונם בירושה.
- [עממי] בהשאלה: מומחה בתחומו, בעל כישורים גבוהים ביותר.
- ויליאם שייקספיר נחשב למלך המחזאים בכל הזמנים.
- אין לך סיכוי לנצח אותי, אני מלך בדוקים!
- [סלנג] כינוי או קריאה לגבר או לאישה אשר מכבדים את פועלם או את האופי שלהם.
- המנהל כזה מלך! שחרר את כולם מוקדם!
- כלי במשחק השחמט, המונח בתחילת המשחק באמצע הלוח על המשבצת בצבע הנגדי. זהו הכלי החשוב ביותר במשחק, על־אף מוגבלותו הרבה.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם / בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,
וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!
וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, / וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.“ (שחוק האשקוקי, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם / בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,
גיזרון
עריכה- באכדית המילה הרגילה למלך היא (šarru(m, אך קיימות גם המילים (malku(m[1] ; פיניקית: 𐤌𐤋𐤊, milk; אוגריתית: mlk; ארמית: מַלְכָּא; ערבית: مَلِيك (מַלִיךּ), مَلِك (מַלִךּ).
מידע נוסף
עריכה- צורת ההפסק [2] של המילה "מלך" זהה תמיד לצורת ההקשר, כלומר מֶלֶךְ. זאת על אף שכמילה שמקורה במשקל ההיסטורי *קַטְל, צורת ההפסק הצפויה שלה היא דווקא *מָלֶךְ בקמץ (השווּ לגֶּפֶן בהקשר, ובהפסק גָּפֶן). סטיב פסברג מעלה את ההשערה שתופעה זו נגרמה כתוצאה מתיקון של בעלי המסורה, עקב הדמיון בהגייה בין *מָלֶךְ לשם האל הכנעני מֹלֶךְ, שכן הגיית הקמץ במבטא הטברני (כתנועה אחורית מעוגלת) הייתה דומה למדי להגיית החולם.[3]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אילון גלעד, "מהשפה פנימה: על מקורם של תארי האצולה", "הארץ",22 בינואר 2020.
ערך בוויקיפדיה: מלך |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלכים |
הערות שוליים
עריכהמָלַךְ
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מלך |
שורש וגזרה | מ־ל־ך, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שָׁלט, היה מֶלֶךְ, היה לְמֶלֶךְ.
- ”וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם“ (בראשית לו, פסוק לא)
- ”וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן“ (שמואל ב׳ טו, פסוק י)
- "אדני מֶלֶךְ, אדני מָלַךְ, אדני יִמְלֹךְ" (מן התפילה)
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמֹלֶךְ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מולך |
הגייה* | molekh |
חלק דיבר | שם פרטי |
מין | זכר |
שורש | מ־ל־ך |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | מֹלֶךְ־ |
- אליל כנעני שהוקרבו לו קרבנות אדם – ילדים בעיקר. פולחנו היה נהוג ביהודה בגיא בן־הנום שבירושלים.
- ”וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.“ (ויקרא יח, פסוק כא)
- ”בעת הרעה ההיא סרר אפרים, בגד יהודה, אפרים הוציא להורג בניו, ויהודה נתן פרי בטנו, מחמדי נפשו, להעביר למולך“ (אשמת שמרון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: דבר או מטרה הנחשבים פסולים אשר למענם מוכנים לותר על עקרונות.
- יש המקריבים הכל לְמֹלֶךְ השלטון.
- ”למה להקריב למולך כוחות, שאינם נמצאים אצלנו בעודף כלל? רק במקצוע אחד, יחיד, מאמין זהבי, שכדאי לרכז בו את הכוחות, – זוהי הרפת!“ (בצל הקבוצה, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- [זואולוגיה] מין חרדון המכוסה קוצים בכל גופו, והוא אנדמי למדבריות אוסטרליה.
תרגום
עריכה- איטלקית: Moloch, Molech, Molok
- אנגלית: Moloch, Molech
- ספרדית: Moloch, Moloch Baal
- צרפתית: Moloch
- רוסית: Молох
מידע נוסף
עריכה- חרף היותה שם פרטי, המילה אינה מיודעת מטבעה, ותמיד תיודע באמצעים אחרים (למשל: ה"א הידיעה, סמיכות) בכל משמעויותיה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מולך |