|
השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
חיבור בדר"כ ע"י ליפוף חוט
|
| גזרה |
גזרת השלמים
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| ק־ש־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָשַׁר
|
קוֹשֵׁר
(ב׳ פעוּל: קָשׁוּר)
|
יִקְשֹׁר
|
קְשֹׁר
|
לִקְשֹׁר
|
| נִפְעַל
|
נִקְשַׁר
|
נִקְשָׁר
|
יִקָּשֵׁר
|
הִקָּשֵׁר
|
לְהִקָּשֵׁר
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קִשֵּׁר
|
מְקַשֵּׁר
|
יְקַשֵּׁר
|
קַשֵּׁר
|
לְקַשֵּׁר
|
| פֻּעַל
|
קֻשַּׁר
|
מְקֻשָּׁר
|
יקֻשַּׁר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַשֵּׁר
|
מִתְקַשֵּׁר
|
יִתְקַשֵּׁר
|
הִתְקַשֵּׁר
|
לְהִתְקַשֵּׁר
|
|
ערך בוויקיפדיה: הקשר