קִשּׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קישור
הגייה* kishur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ קִשּׁוּרִים
  1. המחבר תוכן של אחד עם אחר.
    • ”וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.“ (משנה, מסכת שבתפרק טו, משנה א)
    • תַּן לִי קִשּׁוּר לַאֲתָר שֶׁלְּךָ.
    • הֵא לָךְ הַקִּשּׁוּר שֶׁבֵּין הַשְּׁנַיִם! זוֹהִי בְּדִיּוּק הַחֻלְיָה הַחֲסֵרָה.
  2. לשון המקרא קישוט עשוי פתיל או חוט.
    • ”הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים.“ (ישעיהו ג, פסוק כ)
    • ”הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר.“ (ירמיהו ב, פסוק לב)
    • מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה: / נַעֲלֵי מֶשִׁי עִם קִשּׁוּרִים (מִנְהָג חָדָשׁ, חיים נחמן ביאליק).

גיזרוןעריכה

  • שם פעולה מן קישר.
  • בעברית קדומה, משמעות המילה "קישור" הייתה זהה למשמעות שם־הפעולה "קשירה". רש"י, בפירושו לישעיהו פרק נ"ח, 6, כותב: "חרצובות - לשון קישור ואיסור". זאת אנו מוצאים במרבית המקורות היהודיים שנכתבו בעברית. אפשר שעם התפתחות השפה, שם־הפעולה קיבל את המשקל קטילה, ברובו. למילה "קישור" אומצה המשמעות "שיש קשר ביניהם". כמו כן, האותיות ק וג' הן אותיות מתחלפות במלים מסוימות - ובעניינינו, הקישור הוא כמו גישור בין שניים.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
 1. link‏‏‏‏
 2. string ornament‏‏‏‏


השורש קשר

השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית חיבור בדר"כ ע"י ליפוף חוט
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ק־ש־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָשַׁר קוֹשֵׁר

(ב׳ פעוּל: קָשׁוּר)

יִקְשֹׁר קְשֹׁר לִקְשֹׁר
נִפְעַל נִקְשַׁר נִקְשָׁר יִקָּשֵׁר הִקָּשֵׁר לְהִקָּשֵׁר
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל קִשֵּׁר מְקַשֵּׁר יְקַשֵּׁר קַשֵּׁר לְקַשֵּׁר
פֻּעַל קֻשַּׁר מְקֻשָּׁר יקֻשַּׁר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַשֵּׁר מִתְקַשֵּׁר יִתְקַשֵּׁר הִתְקַשֵּׁר לְהִתְקַשֵּׁר

קָשׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשור
הגייה* kashur
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ קְשׁוּרִים; נ׳ קְשׁוּרָה
  1. שיש עליו חוט, חבל, שרשרת וכו', כך שהדבר מגביל את תנועתם.
    • ”אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ.“ (משנה, מסכת שבתפרק ה, משנה ד)
    • ”לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ז, משנה ז)
  2. בהשאלה: שיש ביניהם מן המשותף.
    • ”וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשֹׁו קְשׁוּרָה בְנַפְשֹֽׁו.“ (בראשית מד, פסוק ל)
    • ”אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר; שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ.“ (משלי כב, פסוק טו)
    • ”חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; נִמְצֵאת קְשׁוּרָה לְסַכִּין, הֲרֵי זוֹ כַּסַּכִּין.“ (משנה, מסכת שקליםפרק י, משנה ד)
  3. לשון המקרא [לא בשימוש] בריא וחזק.
    • ”וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים; וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹֽב.“ (בראשית ל, פסוק מב).

גיזרוןעריכה

  1. מקראי.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש קשר

השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית חיבור בדר"כ ע"י ליפוף חוט
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ק־ש־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָשַׁר קוֹשֵׁר

(ב׳ פעוּל: קָשׁוּר)

יִקְשֹׁר קְשֹׁר לִקְשֹׁר
נִפְעַל נִקְשַׁר נִקְשָׁר יִקָּשֵׁר הִקָּשֵׁר לְהִקָּשֵׁר
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל קִשֵּׁר מְקַשֵּׁר יְקַשֵּׁר קַשֵּׁר לְקַשֵּׁר
פֻּעַל קֻשַּׁר מְקֻשָּׁר יקֻשַּׁר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַשֵּׁר מִתְקַשֵּׁר יִתְקַשֵּׁר הִתְקַשֵּׁר לְהִתְקַשֵּׁר