קשור
קִשּׁוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קישור |
| הגייה* | kishur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ קִשּׁוּרִים |
- המחבר תוכן של אחד עם אחר.
- ”וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טו, משנה א)
- תַּן לִי קִשּׁוּר לַאֲתָר שֶׁלְּךָ.
- הֵא לָךְ הַקִּשּׁוּר שֶׁבֵּין הַשְּׁנַיִם! זוֹהִי בְּדִיּוּק הַחֻלְיָה הַחֲסֵרָה.
- לשון המקרא קישוט עשוי פתיל או חוט.
- ”הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים.“ (ישעיהו ג, פסוק כ)
- ”הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר.“ (ירמיהו ב, פסוק לב)
- מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה: / נַעֲלֵי מֶשִׁי עִם קִשּׁוּרִים (מִנְהָג חָדָשׁ, חיים נחמן ביאליק).
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן קישר.
- בעברית קדומה, משמעות המילה "קישור" הייתה זהה למשמעות שם־הפעולה "קשירה". רש"י, בפירושו לישעיהו פרק נ"ח, 6, כותב: "חרצובות - לשון קישור ואיסור". זאת אנו מוצאים במרבית המקורות היהודיים שנכתבו בעברית. אפשר שעם התפתחות השפה, שם־הפעולה קיבל את המשקל קטילה, ברובו. למילה "קישור" אומצה המשמעות "שיש קשר ביניהם". כמו כן, האותיות ק וג' הן אותיות מתחלפות במלים מסוימות - ובעניינינו, הקישור הוא כמו גישור בין שניים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
- 1. link
- 2. string ornament
• ספרדית: - 1. enlace
- 2. atadura
| השורש קשר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קָשׁוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשור |
| הגייה* | kashur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ קְשׁוּרִים; נ׳ קְשׁוּרָה |
- שיש עליו חוט, חבל, שרשרת וכו', כך שהדבר מגביל את תנועתם.
- ”אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ד)
- ”לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ז, משנה ז)
- בהשאלה: שיש ביניהם מן המשותף.
- ”וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשֹׁו קְשׁוּרָה בְנַפְשֹֽׁו.“ (בראשית מד, פסוק ל)
- ”אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר; שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ.“ (משלי כב, פסוק טו)
- ”חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; נִמְצֵאת קְשׁוּרָה לְסַכִּין, הֲרֵי זוֹ כַּסַּכִּין.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ח, משנה ג)
- לשון המקרא [לא בשימוש] בריא וחזק.
גיזרון
עריכה- מקראי.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה| השורש קשר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||