חבל
חֶבֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חבל |
הגייה* | khevel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ב־ל א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | חֲבָלִים; חֶבֶל־, חַבְלֵי־ |

- לשון המקרא מקלעת ארוכה וגמישה של חוטים, המשמשת לקשירה ולהעברת כוח (הרמה, משיכה, גרירה וכו').
- ” וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.“ (יהושע ב, פסוק טו)
- ”טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב.“ (איוב יח, פסוק י)
- "החבל עשוי סיבי צמחים השזורים לחוטים; החוטים שזורים לגדילים; שלֹשה או ארבעה גדילים שזורים לחבל." (זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
- חבל שהיקפו פחות מ־1 אינץ' נקרא מיתר.
- לשון המקרא חבל (1) באורך נקוב המשמש למדידה.
- ”וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק א)
- ”וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל.“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ב)
- לשון המקרא כברת ארץ, אזור.
- לשון המקרא חלק.
- לשון המקרא חבורה, קבוצת אנשים.
- ”וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.“ (שמואל א׳ י, פסוק ה)
- הכינוס הראשון של הליגה הימית העברית נערך ביוני 1937 על סיפונה של האנייה "הר ציון", ובמהלכו נקבע שמו העברי של הארגון: "חבל ימי לישראל".
גיזרון
עריכה- 1. קיימים מילים דומות בשפות שמיות נוספות - אכדית: 𒂠 (eblu); אוגריתית: 𐎈𐎁𐎍 (חבל); סורית: ܚܲܒ݂ܠܵܐ (חַבְּלָא); ערבית: حَبْل (חַבְּל); געז: ሐብል (חֵבְּל). חוקרים משערים שבפרוטו-שמית הייתה קיימת הצורה: ḥabl.
- 3-4. נגזר מהוראה 1, מכיון שהיו מחלקים קרקעות ע"פ מדידות בחבל ומצוי תיעוד המתאר מדידת שדות במצרים בעזרת חבל שמתוארך לשנת 1320 לפנה"ס [1].
- 5. קיימת הוראה דומה בדרום-ערבית: 𐩢𐩨𐩡 (חבל) - ברית, התחברות. מסתבר שקרוב לשורש ח־ב־ר א, השוו חֶבֶר.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על איוב יח י: "חבלו" - חבל מצודתו אשר ילכד בה; "ומלכודתו טמון עלי נתיבו" - כשם שטומנין חבל מלכודת לעופות.
- מלבי"ם על איוב יח י: "טמון", והיה דרך צידי חיות להטמין חבל בארץ במקום דריכת החיה, ומלכודה שבה ילכדו אותה בלכתה, ועל פי זה מצייר "חבלו" שבו ילכדו אותו הוא "טמון בארץ" עד שלא יראהו, "ומלכודתו" מוכנת "על הנתיב" אשר הוא הולך שמה.
- מצודת דוד על איוב יח י: "טמון" - חבל הפח אשר ילכד בה יהיה טמון בארץ לבל ירגיש בה להיות נשמר מלכד.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ מנשה הראל,קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ. כנרת, זמורה דביר בע"מ. 2005,עמוד: 25
חִבֵּל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חיבל |
הגייה* | khibel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ב־ל א |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | ר׳ חִבְּלִים; חִבֵּל־, ר׳ חִבְּלֵי־ |

- עברית חדשה כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בסירה ובספינת מפרשים לייצוב וחיזוק התרנים והכלונסאות ולכיוון המפרשים, הנפתם והורדתם.
- "ואשר לחזיתה אשר נתקעה בין הסלעים בכח גדול, הנה נשברו שני תרניה, הראשון והתיכון עד תחתיתם ליד המכסה, רק החִבֵּל היה מוצק וגם ראשה ואַפָּה נראו איתנים." (דניאל דיפו, חייו וקורותיו של רובינסון קרוזו. מאנגלית: אשר ברש, תרפ"א.)
- "הבאונטי היתה מצופה לוחות־נחושת – דבר חדש באותם הימים – ובגופה הרחב והכבד, תרניה הקצרים והחיבל המגושם שלה, דמתה יותר לציידת־לויתנים מאשר לספינת־הובלה מזוינת של צי הוד מלכותו." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, 1947. מאנגלית: א' עמיהוד)
- "מהם מביטים אל מעֵבר למַעקי הספינות מסין; ומהם במרומי חיבּל, כמתאמצים להיטיב ראוֹת עוד יותר את הים." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
- "אָנוּ נִגְרֹר הַסֶּפִינָה אֶל הַיָּם וְאַחַר שֶׁנָּשִׂים בָּה / כָּל הַחִבֵּל, סַפְסָלִים וּמְשׁוֹטִים לַחְתֹּר נָא הַגְרִילוּ." (אפולוניוס איש רודוס, 'ארגונאוטיקה', מיוונית עתיקה: אברהם ארואטי, 2017)
גיזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכה- מצודות דוד על משלי כג לד: "בראש חִבֵּל - הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.
- רש"י על משלי כג לד: "כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חִבֵּל - תורן הספינה נע לפול ממנו.
- מלבי"ם על משלי כג לד: "והיית כשוכב בלב ים". תחלה יהיה כשוכב בלב ים וצף על מי הים ולוחם עם גלי הים ואח"כ ידמה "כשוכב בראש חִבֵּל" שהוא תורן הספינה, שמשם יפול למצולה מאגרא רמא לבירא עמקתא, ויטבע שם, כן נופל ממעלתו לעמקי בור וטובע בתהום האבדון."
- רלב"ג על משלי כג לד: בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- חַבְלָר
- מעטה
- תְּרֻנָּה
- (מיני) חבלים
- רכסות התורן
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האקדמיה ללשון העברית, ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מרתק, 26 במאי 2013.
![]() |
חֵבֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חבל |
הגייה* | khevel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ב־ל ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ חֲבָלִים; ס"ר חֶבְלֵי־ |
- כְּאֵב שֶׁחָשָׁה הַיּוֹלֶדֶת בְּלִדְתָּהּ.
- כְּאֵב.
- ” חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ו)
- "אפפוני חבלי מות" (יח)
- ”אילימא משום חבלו של משיח“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צח, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- מן המקרא. קרוב אל חַבָּלָה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- דוי (2)
תרגום
עריכהחָבַל א
עריכהחָבַל ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חבל |
שורש וגזרה | ח־ב־ל ב, פ"ג, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- פגע וגרם נזק.
- ”החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים: בנזק, בצער, בריפוי, בשבת, ובבושת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ח, משנה א)
מקור
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: injure
ראו גם
עריכהחִבֵּל א
עריכהחִבֵּל ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חיבל |
שורש וגזרה | ח־ב־ל ב, פ"ג, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- נקבה הרתה, נכנסה להריון.
- ”שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ.“ (שיר השירים ח, פסוק ה)
- בהשאלה הגה מזימה, זמם, תכנן.
מקור
עריכה- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ערבית: حَبِلَ (חַבִּלַ)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהחֲבָל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חבל |
הגייה* | khaval |
חלק דיבר | מילת קריאה |
מין | |
שורש | ח־ב־ל ב |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |
- מילה המשמשת להבעת צער על אבדן, נזק, או אי-הצלחה.
- ”חבל על דאבדין ולא משתכחין“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קיא, עמוד א)
- חבל שלא ידעתי זאת קודם. אילו ידעתי זאת, הייתי עוזר לך.
מקור
עריכה- לשון חז"ל. למעשה זאת גזירת שם עצם (במבנה הארמית מהשורש ח־ב־ל ב) המשמש כבטוי צער.