תחבולה
תַּחְבּוּלָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | takhbula |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ב־ל |
דרך תצורה | משקל תַּקְטוּלָה |
נטיות | תַּחְבּוּלַת־; ר׳ תַּחְבּוּלוֹת |
- מהלך שנועד להטעות את היריב, על־מנת להשיג יתרון עליו.
- ”יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח; וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.“ (משלי א, פסוק ה)
- ”מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים, מִשְׁפָּט; תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים, מִרְמָה.“ (משלי יב, פסוק ה)
- ”כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.“ (משלי כד, פסוק ו)
- ”וְהוּא מְסִבּוֹת, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפָעֳלָם; כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם, עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה.“ (איוב לז, פסוק יב)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה