יָרִיבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יריב
הגייה* yariv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ יְרִיבָה, ר׳ יְרִיבִים
  1. מי שנמצא מעברו השני של המתרס, וההצלחה תלויה במפלתו ולהיפך.
    • ”כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה גַּם-שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת-יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת-בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.“ (ישעיהו מט, פסוק כה)
    • ”הַקְשִׁיבָה יְהוָה אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי.“ (ירמיהו יח, פסוק יט)
    • ”לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-לֹחֲמָי.“ (תהלים לה, פסוק א)
    • בימי בית שני, הפרושים הצדוקים והאיסיים היו הכתות היריבות; ואילו כיום, האורתודוקסים הקונסרבטיבים והרפורמים הם הזרמים היריבים ביהדות.
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה.“ (עזרא י, פסוק יח)
    • ”בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כד)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא.[1] השורש י־ר־ב מקיים חילופי גזרות עם השורש ר־י־ב.

מידע נוסףעריכה

  • משפחת הכהנים המיוחסים מג'ארי שפירושה בעל-ריב, היינו כי הם ממשמרת יהויריב שבבית המקדש .

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: יריב


השורש ריב

השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

ר־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָב רָב יָרִיב רִיב לָרִיב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיב מֵרִיב יָרִיב הָרֵב לְהָרִיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹבֵב מִתְרוֹבֵב יִתְרוֹבֵב הִתְרוֹבֵב לְהִתְרוֹבֵב

סימוכיןעריכה

  1. "יריב",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3401)