עמית

עָמִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עָמִית
הגייה^*	amit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־מ־ת
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	ר׳ עֲמִיתִים; עֲמִית־, ר׳ עֲמִיתֵי־

זולת, אדם אחר.
- ”לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.“ (ויקרא יט, פסוק יא)
- ”הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.“ (ויקרא יט, פסוק יז)
קולגה, אדם העובד באותו מקום עבודה או באותו תחום כשל האחר ודרגתו דומה.
- עמיתיי למשרד הם אנשים נחמדים.
חבר בארגון ציבורי.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

יש הגוזרים את המילה משורש קדום ע־מ־מ במשמעות "לחבר" (בעברית עִם). במקור באה המילה כנראה במשמעות "קהילה", השווה ערבית عامة (עַאמַּה) "המון עם", ערבית דרומית עתיקה עמת "קהילה". ייתכן שבמשמעות זו מופיעה המילה בתנ"ך.
יש קושרים למילה (ל)עומת שמשמעה שווה ל- או עומד מול. עמיתך הוא זה השווה לך וכמוך. השוו גם דרשת חז"ל על המילה עמיתך -עם שאִיתך.