| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קולגה
|
| הגייה* |
kolega
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר ונקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה מלועזית
|
| נטיות |
ר׳ קוֹלֶגוֹת
|
- אדם העובד באותו מקום עבודה או באותו תחום כשל האחר ודרגתו דומה.
- שאלתי את הקולגה שלי לעבודה מה דעתה על הבוס החדש.
- שר החוץ נפגש בארגון האומות המאוחדות עם הקולגה שלו מאנגליה.
