חָבַר אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבר
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פָּעַל
  1. השתתף עם אחר או עם אחרים, היה לחלק מקבוצה, הצטרף.
    • ”כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.“ (בראשית יד, פסוק ג)

תרגוםעריכה

  • אנגלית: join‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה

חָבַר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבר
שורש וגזרה ח־ב־ר ב
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא כישף, עסק בכשפים.
    • וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.“ (דברים יח, פסוק יא)

תרגוםעריכה

חִבֵּר גם חִבַּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ב־ר א
בניין פִּעֵל
  1. קשר, צרף או הרכיב חלקים ליחידה אחת .
    • וַיְחַבֵּר אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל-אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל-אֶחָת.“ (שמות לו, פסוק י)
  2. הפגיש בן אנשים
    • וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.“ (דברי הימים ב׳ כ, פסוק לו)
  3. עשה פעולת חשבון של סיכום מספרים.
  4. יצר יצירה ספרותית או מוזיקלית.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

חָבֵרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה* chaver
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ חֲבֵרָה, ר׳ חֲבֵרִים, חַבְרֵי־, נ"ר חֲבֵרוֹת
  1. אדם שאינו קרוב משפחה, בן זוג או מאהב, איתו נהנה אדם אחר מקשר אישי חיובי ותחושות חיבה.
    • ”כִּי אִם-יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ...“ (קהלת ד, פסוק י)
    • אני יוצא לבלות עם החברים.
  2. בן זוג במערכת יחסים רומנטית שאיננה ממוסדת.
    • יוסי הוא חבר של קרן.
  3. אדם המהווה חלק מקבוצת אנשים או ארגון.
    • אבשלום הוא חבר במפלגה.
    • ”וַיֵּאָסֵף כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים.“ (שופטים כ, פסוק יא)
  4. לשון חז"ל [הלכה] מי שקבל עליו דינים וחומרות מסויימים. אינו עם הארץ.
    • ”הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר, אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ב, משנה ג)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

חֶבֶר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. אגודה, קבוצת אנשים שהתחברו למטרה משותפת, כלל האנשים שבקבוצה.
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל.“ (בראשית מו, פסוק יז)
    • ”תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.“ (שופטים ה, פסוק כד)
    • ”וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ [...]“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יח)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

חֶבֶר בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲבָרִים
  1. מעשה כישוף.
    • ”וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.“ (דברים יח, פסוק יא)

תרגוםעריכה

חַבָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבר
הגייה* khabar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ר ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַבָּרִים
  1. מכשף.
  2. כהן של האמונה הפרסית הקדומה.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • במקרא פעם אחת ”יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים“ (איוב מ, פסוק ל) אולם לא ברורה משמעות המילה "חַבָּר" שבפסוק.
רש"י בפסוק זה ופרשנים נוספים מפרשים כקוסם. בתלמוד מופיע דרש על הפסוק: ”אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן. שנאמר (איוב מ, ל) 'יכרו עליו חברים', ואין כרה אלא סעודה, שנאמר (מלכים ב ו, כג) 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר (שיר השירים ח, יג) 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'"“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף עה, עמוד א)
  • חז"ל הבינו את המילה משורש ח-ב-ר א - אדם החובר, מקבץ בעלי חיים בכשפים.
  • בארמית-שומרונית, חבר גם במשמעות פגיעה (= ”כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה“ (שמות כא, פסוק כה) , וגם במשמעות "בעלים" (של אדמה וכיוב').

ראו גםעריכה