פתיחת התפריט הראשי

יָדִידעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידיד
הגייה* yadid
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ד־ד
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ יְדִידִים, ס"ר יְדִידֵי־
  1. לשון המקרא חבר טוב, נאמן.
    • ”לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן“ (דברים לג, פסוק יב)
    • ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ; כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן.“ (ישעיהו ה, פסוק א)
    • ”מַה-יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת“ (תהלים פד, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא. מאוגריתית: "ידּ". מקבילה בערבית: وَدُود (וַדוּד) במשמעות דומה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה