ידיד

יָדִיד עריכה

לשון המקרא מי שמתקיים עמו קשר אינטימי, אך עפ"ר אפלטוני.
- ”לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן“ (דברים לג, פסוק יב)
- ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ; כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן.“ (ישעיהו ה, פסוק א)
- ”מַה-יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת“ (תהלים פד, פסוק ב)

לשון המקרא. קרוב אל דֹּד ואל יד. מאוגריתית: "ידּ". מקבילה בערבית: وَدُود (וַדוּד) במשמעות דומה.

השורש י־ד־ד הוא שורש מגזרת השלמים.