יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֻיָּש, אִיֵּשׁ.

אִישׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש
הגייה* ish
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אֲנָשִׁים גם אִישִׁים, אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־
  1. זכר המין האנושי בבגרותו.
    • ”וַתֹּאמַרְןָ, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.“ (שמות ב, פסוק יט)
    • ”קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים; אִישׁ־אֶחָד, אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט.“ (יהושע ד, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל־הָעָם; אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כב)
    • אִישׁ יְהוּדִי הָיָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.“ (אסתר ב, פסוק ה)
  2. אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי "אישים"; במקרא גם בצורת הריבוי "אנשים").
    • ”וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי יהוה; כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.“ (במדבר יג, פסוק ג)
    • ”אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע; אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן, וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.“ (תהלים קמא, פסוק ד)
    • שגריר ישראל ייפגש עם אישים בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
  3. מישהו נשוי.
    • ”אֶל־הָאִשָּׁה, אָמַר – הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ.“ (בראשית ג, פסוק טז)
    • ”אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ; כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.“ (ויקרא כא, פסוק ז)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן, פַּתִּי אֶת־אִישֵׁךְ וְיַגֶּד־לָנוּ אֶת־הַחִידָה...“ (שופטים יד, פסוק טו)
    • ”סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ח)
    • ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
    • ”וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.“ (רות א, פסוק ג)

גיזרון

עריכה
  • מקור המילה אינו ברור, ישנן כמה השערות:
    • בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - "אש", צטוט -"הכו החוצבים אש לקראת רעו"[1]. מעריכים שהמילה נהגתה "אִשׁ". יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
    • לפי יסטרוב[2] המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'[3] (בדומה לשפות אחרות: אנגלית 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה יֵשׁ 'קיים'[4] (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת[5], וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית אִת'[6], אכדית אִשֻׁ[7], ארמית אִית[8] (ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'[9] (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
    • קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


סימוכין

עריכה
  1. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89
  2. מילון יסטרוב.
  3. מילון יסטרוב.
  4. מילון יסטרוב.
  5. מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)
  6. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
  7. מילון אכדית.
  8. מילון יסטרוב.
  9. מילון יסטורב, אבן שושן ערך אֹש.