איש
אִישׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איש |
| הגייה* | ish |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | ר׳ אֲנָשִׁים גם אִישִׁים, אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־ |
- זכר המין האנושי בבגרותו.
- ”וַתֹּאמַרְןָ, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.“ (שמות ב, פסוק יט)
- ”קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים; אִישׁ־אֶחָד, אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט.“ (יהושע ד, פסוק ב)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל־הָעָם; אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כב)
- ”אִישׁ יְהוּדִי הָיָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.“ (אסתר ב, פסוק ה)
- אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי "אישים"; במקרא גם בצורת הריבוי "אנשים").
- ”וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי יהוה; כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.“ (במדבר יג, פסוק ג)
- ”אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע; אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן, וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.“ (תהלים קמא, פסוק ד)
- שגריר ישראל ייפגש עם אישים בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
- מישהו נשוי.
- ”אֶל־הָאִשָּׁה, אָמַר – הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ.“ (בראשית ג, פסוק טז)
- ”אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ; כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.“ (ויקרא כא, פסוק ז)
- ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן, פַּתִּי אֶת־אִישֵׁךְ וְיַגֶּד־לָנוּ אֶת־הַחִידָה...“ (שופטים יד, פסוק טו)
- ”סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ח)
- ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
- ”וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.“ (רות א, פסוק ג)
גיזרון
עריכה- מקור המילה אינו ברור, ישנן כמה השערות:
- בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - "אש", צטוט -"הכו החוצבים אש לקראת רעו"[1]. מעריכים שהמילה נהגתה "אִשׁ". יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
- לפי יסטרוב[2] המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'[3] (בדומה לשפות אחרות: אנגלית 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה יֵשׁ 'קיים'[4] (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת[5], וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית אִת'[6], אכדית אִשֻׁ[7], ארמית אִית[8] (ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'[9] (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
- קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.
צירופים
עריכה- איש אגרוף
- איש אדמה
- איש אל רעהו
- איש אלהים
- איש אמת
- איש אמון
- איש אשכולות
- איש ביטחון
- איש הביניים
- איש ברזל
- איש ברית
- איש בשורה
- איש דברים
- איש דמים
- איש האתמול
- איש הבינים
- איש הישוב
- איש הישר בעיניו יעשה
- איש העוגן
- איש המחר
- איש זאב
- איש זדון
- איש זרוע
- איש חדש
- איש חוק
- איש חיל
- איש חינוך
- איש חלל
- איש חסד
- איש חרטום
- איש חרמו
- איש יחסי ציבור
- איש ים
- איש ימין
- איש כלבבו
- איש לאהליך ישראל
- איש לילה
- איש מדון
- איש מדע
- איש מלחמה
- איש סאונד
- איש סוד
- איש עסקים
- איש פח
- איש פשוט
- איש צבא
- איש צור החרטום
- איש צללים
- איש צפרדע
- איש קם חיש
- איש קצוות
- איש קש
- איש קשר
- איש ראש התורן
- איש רוח
- איש ריב
- איש רכיל
- איש שלג
- איש שם
- איש שפתים
- אנשים אחים אנחנו
- אנשים ריקים ופוחזים
- אשת איש
- את צל ההרים אתה רואה כאנשים
- במקום שאין אנשים השתדל להיות איש
- חדל אישים
- ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה
סימוכין
עריכה- ↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
- ↑ מילון אכדית.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון יסטורב, אבן שושן ערך אֹש.