Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֻיָּש, אִיֵּשׁ.

אִישׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש
הגייה* ish
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אֲנָשִׁים גם אִישִׁים; אִישׁ־, ר׳ אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־; כ׳ אִישִׁי
  1. זכר המין האנושי בבגרותו.
    • "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו" (רות א א)
  2. אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי "אישים"; במקרא גם בצורת הריבוי "אנשים").
    • שגריר ישראל ייפגש עם אישים בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
    • "אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און, ובל אלחם במנעמיהם" (תהלים קמא ד)
    • "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי ה': כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג ג)
  3. לשון המקרא זכר של יצור חי כלשהו – כניגוד ל"אשה".
    • "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו." (בראשית ז ב)

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה אינו ברור, ישנן כמה השערות:
    • בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - "אש", צטוט -"הכו החוצבים אש לקראת רעו"[1]. מעריכים שהמילה נהגתה "אִשׁ". יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
    • לפי יסטרוב[2] המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'[3] (בדומה לשפות אחרות: אנגילת 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה יֵשׁ 'קיים'[4] (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת[5], וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית אִשׁ[6], אכדית אִשֻׁ[7], ארמית אִית[8] (ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'[9] (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
    • קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.
    • חוקרים מעריכים ששורש המילה קיים כבר בשפות קדם-שמיות-אסיתיות, בצורָת: נבשׂ; *nVs- מלה זו מִתְקשרת עם המילה במצרית עתיקה (נשווי; nswy.w)=משרת.
(בערבית; אֻנַשְׂ; أُنَاس‎) ו(בארמית; אֲנָשָׁא‎)= אנשים,אנושות,בני אדם .

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: גבר
  ציטוטים בוויקיציטוט: גבר
  ספר לימוד בוויקיספר: גבר
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אישים - בני אדם
  טקסונומיה בוויקימינים: גבר
  מדריך טיולים בוויקימסע: גבר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גברים
  1. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89
  2. מילון יסטרוב.
  3. מילון יסטרוב.
  4. מילון יסטרוב.
  5. מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)
  6. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
  7. מילון אכדית.
  8. מילון יסטרוב.
  9. מילון יסטורב, אבן שושן ערך אֹש.