אִשָּׁהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישה
הגייה* isha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־נ־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ נָשִׁים; אֵשֶׁת־, ר׳ נְשֵׁי־ 'או׳ נְשׁוֹת־; כ׳ אִשְׁתוֹ
 
מבחר דיוקנאות של נשים.
  1. נקבת המין האנושי בבגרותה.
    • האישה צעדה לאיטה ברחוב השומם.
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל“ (בראשית ג, פסוק ב)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ“ (מלכים א׳ ג, פסוק כב)
  2. רעיה, מישהי נשואה.
    • הוא התרעם על כך שאשתו לא הוזמנה לחתונה.
    • ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
    • ”וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה (שמות כב, פסוק טו)
    • ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה (שופטים כא, פסוק א)
  3. בהשאלה: אדם בעל זהות מגדרית נשית. שתכונתו נשיות.

גיזרוןעריכה

  • שורש המילה אִשָּׁה הוא א־נ־שׁ (הדגש בשי"ן הוא בשל הנו"ן שנבלעה). לכאורה, נראה שהוא זהה עם א־נ־שׁ שבמילים אנוש ואנשים, אבל מבחינה היסטורית אלו שני שורשים שונים ולא ברור אם יש ביניהם קשר. הדעה הרווחת במחקר היא שאין קשר גם למילה איש, בניגוד למדרש השם שמופיע בתנ"ך: ”וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג). וראה בערך איש.
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: אִתְּתָא, ערבית: أُنْثَى‎ (אֻנְתָ'א), אכדית: issu. אך בריבוי באותן שפות; ארמית: נשייא, ערבית: نِسَاء (נִסָאא); מה שמעיד כי המילים אִשָּׁה ונָשִׁים הן משורשים שונים.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: woman‏‏‏‏ (1), wife‏‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Weib‏‏‏‏‏ (1), Frau‏‏‏‏‏ (2)
  • יוונית: γυνή‏‏‏‏
  • לטינית: mulier‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אישה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אישה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשים

אִשֶּׁהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישה
הגייה* ishe
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא קרבן שנשרף באש.
    • ”וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה הוּא.“ (שמות כט, פסוק יח)
    • ”וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה.“ (ויקרא א, פסוק ט)
    • ”וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה.“ (ויקרא ב, פסוק ג)
    • ”רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה אִשֵּׁי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.“ (יהושע יג, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • מן אש.[1]
  • סיווג קונקורדנציוני: S 801TWOT 172aGK 852.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. "אִשֶּׁה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 801)