אֱנוֹשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנוש
הגייה* enosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־נ־שׁ א
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ אֲנָשִׁים
  1. בן־אדם.

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית – 𒈬 nišū (אנושות); אוגריתית – (𐎛𐎐𐎌 (ỉnš (אנשים); ארמית־מנדעית – ࡀࡍࡀࡔࡀ (anaša); ארמית־סורית – ܐܢܵܫܵܐ (אֲנָשָׁא); ערבית – إِنْس (אִנְס), إِنْسَان (אִנְסָאן); ועוד. היא נמצאת גם בארמית המקראית:
    "לִבְבֵהּ מִן־אנושא (ק' אֲנָשָׁא) יְשַׁנּוֹן וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי" (דניאל ד יג)
    [לב מאנוש יוחלף ולב חיה ינתן לו, ושבעה עידנים יחלפו עליו.]
    במקרא מופיעה המילה אֱנוֹשׁ בהוראת "בן־אדם" רק במשלב גבוה (שירי או מליצי). כמו כן היא מופיעה כשם פרטי:
    ”וַיְחִי־שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־אֱנוֹשׁ (בראשית ה, פסוק ו). אנוש הוא נכדו של אדם הראשון, ובדומה אליו, כל האנושות יצאה מזרעו.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה
  • אנושי – שם תואר, ניגוד ל"אלוהי" מצד אחד ול"חייתי" מצד שני.
  • אנושות – קבוצת כל בני האנוש.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה


השורש אנשׁ א

קטגוריה:אנשׁ א (שורש)

אָנוּשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנוש
הגייה* anush
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־נ־שׁ ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ אֲנוּשִׁים; נ׳ אֲנוּשָׁה, נ"ר אֲנוּשׁוֹת
  1. לשון המקרא מכה חזקה וקשה מאד, כמעט מכת מוות.
    • "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ־נַחְלָה מַכָּתֵךְ" (ירמיהו ל יב)
    • "כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ, כִּי-בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי, עַד־יְרוּשָׁלִָם" (מיכה א ט)
  2. בהשאלה חולה או פצוע במצב קשה, על סף המוות.
    • הפצוע מאושפז בבית החולים במצב אנוש.

גזרון

עריכה
  • באכדית הנכונה לתקופה האשורית (911-612 לפנה"ס) מופיעה תיבת "אנִשַׁאנִ" unnišanni בהוראת "מחליש". מאוחר יותר, בתקופה ההלנסטית (323-63 לפנה"ס) מופיעה בצורת "אֻנאַשְׁ" un-na-aš בהוראת - להחלש .

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה