אָדָםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדם
הגייה* adam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (במקרא שימש ליחיד ולרבים)
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
 
שרטוט של אדם בתנוחה האנטומית.
 
אדם וחווה והנחש.
  1. בעל חיים מהסוג Homo, והמין Homo sapiens בפרט. פרימט תבוני העומד על שתיים שאינו שעיר במיוחד.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ“ (בראשית א, פסוק כו)
    • ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם (בראשית ט, פסוק ו)
    • ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם“ (שמואל א׳ טו, פסוק כט)
    • ”וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת-הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת-מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם (מלכים ב׳ כג, פסוק יד)
    • ”יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב“ (תהלים קד, פסוק כג)
  2. האדם (1) הראשון על פי התנ"ך.
  3. שם פרטי לזכר

גיזרוןעריכה

  • כנאמר בתנ"ך: ”וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב, פסוק ז).
    גם בלטינית קיים קישור דומה: Homo – אדם לעומת Humus (הומוס) – אדמה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

Homo sapiens

שם פרטי

  • אנגלית: Adam‏‏‏‏
  • ערבית: أدم‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אדם
  ציטוטים בוויקיציטוט: אדם
  טקסונומיה בוויקימינים: Homo sapiens

אָדַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אדם
שורש וגזרה א־ד־ם, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה אדום, נצבע אדום.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש אדם

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת שלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם
נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים
הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם יָאֳדַם -אין- -אין-
פִּעֵל אִדֵּם מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם
פֻּעַל אֻדַּם מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אָדֹםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה* adom
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ אֲדֻמִּים; נ׳ אֲדֻמָּה, נ"ר אֲדֻמּוֹת;
נסמך: אֲדֹם־, נ׳ אֲדֻמַּת־, ר׳ אֲדֻמֵּי־, נ"ר אֲדֻמּוֹת־
אדום
 
אורך גל 630-740 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. צבע הדם; כל צבע בעל אורך גל של בערך 625–740 ננומטר. אורך הגל הארוך ביותר שעין אנושית יכולה לראות.
         
    • ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם“ (בראשית כה, פסוק ל)
    • ”וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל-הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת-הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כב)
    • ”מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת“ (ישעיהו סג, פסוק ב)
    • ”רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה-אִישׁ רֹכֵב עַל-סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים“ (זכריה א, פסוק ח)

גיזרוןעריכה

  • הפועל מופיע בשפה אכדית (אָדָמֻ - ada(m)mu); בשפה אוגריתית d-m-? - אַדְמְ; אתיופית עָדֳמְ -addam? במשמעות להאדים ,(להתאפר בצבע) אדום.
  • נגזר כנראה מהמילה דם. קָטׁל הוא משקל רוב הצבעים (יָרֹק, כָּתֹם, שָׁחֹר, צָהֹב וכו'). כנראה שיש לה קשר גם עם המילה "אדמה".ככול הנראה, המילה "אדם" תיארה במקרא הן את הצבע האדום והן את הצבע החום והיא משמשת במשמעות זהה לזו שבעברית המקראית גם במודל השפה הפרוטו־שמית.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אוקראינית: червоний‏‏‏‏
  • איטלקית: rosso‏‏‏‏
  • אנגלית: red‏‏‏‏
  • אספרנטו: ruĝa‏‏‏‏
  • גרוזינית: წითელი‏‏‏‏ (תעתיק: c̣iteli)
  • גרמנית: rot‏‏‏‏
  • דנית: rød‏‏‏‏
  • הודית: लाल‏‏‏‏ (תעתיק: lāl)
  • הונגרית: vörös‏, piros‏‏‏‏
  • הולנדית: rood‏‏‏‏
  • וייטנמית: hồng‏, đỏ‏‏‏‏
  • טורקית: kırmızı‏‏‏‏
  • יוונית: κόκκινος‏‏‏‏ (תעתיק: kókkinos)
  • יפנית: 赤い‏‏‏‏ (תעתיק: akai)
  • כורדית: sor‏‏‏‏
  • לטינית: rubeus‏‏‏‏
  • מלאית: merah‏‏‏‏
  • נורווגית: rød‏‏‏‏
  • סווהילית: nyekundu‏‏‏‏
  • ספרדית: rojo‏‏‏‏
  • ערבית: أَحْمَر‏‏‏‏ (תעתיק: אַחְמַר)
  • פולנית: czerwony‏‏‏‏
  • פורטוגלית: vermelho‏‏‏‏
  • פינית: punainen‏‏‏‏
  • פרסית: قرمز‏‏‏‏ (תעתיק: קֵרְמֵז)
  • צ'כית: červený‏‏‏‏
  • צרפתית: rouge‏‏‏‏
  • קוריאנית: 빨갛다‏‏‏‏ (תעתיק: ppalgata)
  • רומנית: roșu‏‏‏‏
  • רוסית: красный‏‏‏‏ (תעתיק: krásnyj)
  • שוודית: röd‏‏‏‏
  • תאילנדית: แดง‏‏‏‏ (תעתיק: dɛɛng)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אדום
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדום


השורש אדם

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת שלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם
נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים
הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם יָאֳדַם -אין- -אין-
פִּעֵל אִדֵּם מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם
פֻּעַל אֻדַּם מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

אֹדֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אודם
הגייה* odem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳדָמִים; אֹדֶם־, ר׳ אָדְמֵי־
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
(רוּבִּי)
שמעון
פִּטְדָה
(טופז)
לוי
בָּרְקַת
(אְזמָרַגְדּ, אמרלד)
יהודה
נֹפֶךְ
(מלכיט)
יששכר
סַפִּיר
(קורונדום)
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
(אוֹפּאל)
נפתלי
שְׁבוֹ
(אגט)
גד
אַחְלָמָה
(אמתיסט)
אשר
תַּרְשִׁישׁ
(אוליבין)
יוסף
שֹׁהַם
(בריל)
בנימין
יָשְׁפֵה
  1. לשון המקרא אבן יקרה שצבעה אדום, מהמינרל קורונדום; אחת מאבני החושן, אבנו של ראובן [1] [2].
    • ”וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן – טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד.“ (שמות לט, פסוק י)
  2. שפתון בעל צבע לצביעת השפתיים.
    • האודם החדש שלי עמיד מאד, הוא נשאר כמה ימים.
 
אודם אדום

גיזרוןעריכה

  1. על פי צבעה האדום.
  2. האודם בד"כ בצבע אדום ומוסיף אדמימות לשפתיים.

תרגוםעריכה

1עריכה

2עריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אודם

הערות שולייםעריכה

  1.   יש המזהים את האודם שבמקרא כאחד ממיני הכלקדון, סרד או קרנליאן.
  2.   ומכאן שם המשפחה 'רובינשטיין': רובנ'ס=RUBEN'S=REUVEN'S=של ראובן. שטיין=STONE=אבן.
  3.   על שם ראובן, כנ"ל.


השורש אדם

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת שלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם
נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים
הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם יָאֳדַם -אין- -אין-
פִּעֵל אִדֵּם מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם
פֻּעַל אֻדַּם מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]